בג"ץ 2441/20 דוריון כהן נוב נ. המועצה הארצית לתכנון ובניה

השופט י' אלרון :

1.

בעתירה שלפנינו נתבקש ביטולה של החלטת המשיבה 1, המועצה הארצית לתכנון ולבניה (להלן: המועצה הארצית ), להעביר את הדיון בשינוי מס' 3 לתכנית מתאר ארצית חלקית לנמל התעופה בן גוריון – תמ"א 2/4 (להלן: התכנית או תמ"א 2/4 ; השינוי לתכנית ייקרא להלן: תמ"א 3/2/4 ) להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור.

כמו כן נתבקש בגדר העתירה צו ביניים, אשר יורה על התליית החלטת המועצה הארצית האמורה עד למתן פסק דין בעתירה.

2.

כאמור בתגובת המועצה הארצית לעתירה, תמ"א 2/4 היא תכנית מתאר ארצית חלקית לנמל התעופה בן גוריון, שאושרה בשנת 1997, ומטרתה העיקרית היא שמירת המרחב של נמל התעופה והסדרת ייעודי הקרקע הנדרשים לתפעולו ופיתוחו.

בחלוף השנים מאז אישור התכנית, ובעקבות התפתחויות טכנולוגיות ושינויים משמעותיים בצרכי התעופה, הורתה המועצה הארצית על תיקון הוראות התכנית, ובמסגרת זו הוכנה תמ"א 3/2/4.

בישיבתה מס' 635 מיום 3.12.2019, החליטה כאמור המועצה הארצית להעביר את תמ"א 3/2/4 להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור.

3.

בעתירה שלפנינו משיג העותר על החלטה זו, שכן לטענתו אישור תמ"א 3/2/4 עלול לגרום למפגע רעש חמור בשל נחיתת מטוסים סמוך לביתו במושב מזור.

לטענת העותר, בקבלת ההחלטה האמורה נפלו שני פגמים המצדיקים את ביטולה כבר בשלב זה: הראשון – כי לא פורסם פרוטוקול הדיון בישיבה, בניגוד להוראת סעיף 48ד(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה ); והשני – כי השתתף והצביע בישיבה מטעם עיריית תל אביב מר ארנון גלעדי, על אף שאינו חבר המועצה הארצית, וזאת בניגוד להוראות הדין.

4.

בתגובתה המקדמית לעתירה טענה המועצה הארצית כי יש לדחות את העתירה על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת, וכי השלב הראוי לבירור טענות העותר הוא רק לאחר מיצוי ההליך התכנוני.

בהקשר זה צוין, כי תמ"א 3/2/4 פורסמה להערות והשגות ביום 8.1.2020, ובעקבות דחיות שונות בשל מצב החירום עקב נגיף הקורונה, ניתנה ארכה להגשתן עד ליום 1.7.2020. הודגש, כי רק לאחר הגשת ההערות וההשגות, שמיעתן וקבלת החלטה לגביהן, תחליט המועצה הארצית אם להגיש את התכנית לאישור הממשלה, להכניס בה שינויים או לא לאשרה כלל.

המועצה הארצית הוסיפה וטענה כי יש לדחות את העתירה גם לגופה. זאת, שכן הגם שטרם פורסם פרוטוקול הישיבה עקב עומס עבודה בעקבות משבר הקורונה, הוא צפוי להיות מובא לאישור המועצה הארצית באחת מישיבותיה הקרובות, ומכל מקום תמליל הישיבה, המשקף נאמנה את תוכנה, פורסם והועבר לעותר כבר ביום 25.2.2020.

המועצה הארצית הוסיפה, כי השתתפותו של גלעדי בישיבה נעשתה לבקשתו של ראש העיר תל אביב ובאישורו של הייעוץ המשפטי לעירייה, וכי רק בדיעבד הסתבר כי גלעדי לא היה מוסמך להשתתף בישיבה. ואולם, כפי שנטען, לא היה בהשתתפותו כדי להכריע את תוצאות ההצבעה, שכן החלטת המועצה הארצית התקבלה ברוב קולות גם מבלי להתחשב בקולו.

5.

המשיבה 2, רשות שדות התעופה, טענה אף היא כי יש לדחות את העתירה בהיותה עתירה מוקדמת, והוסיפה וטענה כי יש לדחותה גם מחמת השיהוי בהגשתה, כארבעה חודשים לאחר קבלת ההחלטה הנתקפת במסגרתה.

לגופו של ענין, טענה רשות שדות התעופה כי פרסום תמליל הישיבה עומד בדרישות סעיף 48ד(א) לחוק התכנון והבניה, שאינו מבחין בין פרוטוקול כתוב לבין תמליל, שהינו פרוטוקול מוקלט; וכי הפגם שנפל בשגגה בנוכחותו של גלעדי בישיבת המועצה הארצית אינו מצדיק את ביטול החלטתה, בהתאם להלכת הבטלות היחסית.

6.

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה ובתגובת המשיבות, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת.

7.

הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו משים עצמו בנעליהן של רשויות התכנון, ועל כן ככלל לא תיערך ביקורת שיפוטית על החלטותיהן בטרם מוצו הליכי התכנון בפני הגופים הרלוונטיים (ראו למשל: בג"ץ 36/19 העמותה שדות התעופה בעמק יזרעאל ומגידו נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה

(9.9.2019); בג"ץ 2188/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראש העין נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות

(1.4.2020)).

בנסיבות דנן, טרם חלף המועד להגשת ההערות וההשגות על התכנית, וממילא טרם התקבלה החלטה על גורלה, וההליך התכנוני רחוק מלהסתיים. בנסיבות אלו, ומבלי להידרש לטענות העותר לגופן, אין מקום להתערבות שיפוטית בשלב זה בהחלטת המועצה הארצית.

אין צורך לציין כי העותר יוכל לשוב ולפנות לבית משפט זה כדי להשיג על ההחלטה הסופית שתתקבל בקשר לתכנית, ככל שיחפוץ לעשות כן, ומובן כי כל טענותיו באשר לתקינות ההליך המינהלי שמורות עמו.

8.

העתירה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה למתן צו ביניים.

העותר יישא בהוצאות המשיבות בסך 1,500 ש"ח לכל אחת מהמשיבות.