בג"ץ 2188/20הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראש העין נ. הועדה הארצית לתכנון

השופט ע' פוגלמן :

1.

העותרות בעתירה שלפנינו מבקשות להורות למשיבה 1 (להלן: הות"ל ) שלא לקיים דיון בתת"ל מס' 102, מטרו במטרופולין תל-אביב קו 2 M (להלן: התכנית ) לשם העברתה להערות הוועדות המחוזיות לפי סעיף 76ג (6)(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה ), וזאת מבלי להכליל את העיר ראש העין בתחומה ומבלי לשמוע את עמדת העותרות. בגדרה של העתירה אף מתבקש צו ביניים שיאסור על הות"ל לדון בתכנית עד להכרעה בעתירה.

2.

ייאמר כבר בראשית הדברים כי דינה של העתירה להידחות על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת. על העותרות להשמיע את השגותיהן במסגרת הליך התכנון, וזמנה של הביקורת השיפוטית יגיע, ככל שתהיה עילה לכך, רק לאחר השלמת הליך התכנון באישור התכנית.

3.

נעמוד על ציוני הדרך העיקריים בדרכה של התכנית, אשר מפורטים בתגובת המשיבים. ביסוד הליך התכנון שלפנינו תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב, שעליה החליטה ממשלת ישראל. במסגרת זו הוטל, על המשיבה 2 (להלן: נת"ע ) לפעול לקידום תכנון לקווי מטרו. בהמשך לתכנון ראשוני וישיבות עבודה, קיימה הות"ל דיון ביום 15.4.2019 בעניין פרסום הכנת התכנית והגבלות על היתרים לפי סעיפים 78-77 לחוק התכנון והבנייה. באותו שלב כללה התכנית תוואי בתחומי ראש העין, אך צוין בהחלטה, בין היתר, כי "עדין נותרו כמה סוגיות שטרם נפתרו", וכי עד להגשת התכנית לבדיקה תכנונית מוקדמת תבחן נת"ע, בשיתוף צוות הות"ל, את סיום קו 2 M

באזור ראש העין ובחירת חלופה למיקום דיפו.

4.

בהמשך הציגה נת"ע את תוצאות בדיקת התוואי בראש העין לפני "פורום הסעת המונים", ובסיכום מיום 21.8.2019 צוין, לאחר ניתוח מכלול השיקולים, כי אין מקום להמשיך את תוואי המטרו לראש העין, וכי נכון לסיימו בפתח תקוה. עוד נקבע כי תיבחנה חלופות תחבורתיות אחרות. בהמשך לישיבות נוספות עם נציגי ראש העין נשלח לעותרות בחודש דצמבר 2019 דו"ח מסכם העומד על הטעמים שלפיהם מוצע כי הקו הנדון יסתיים בפתח תקוה ולא יוארך במקטע נוסף לראש העין.

5.

בעקבות האמור, הועברה התכנית לות"ל לבחינה תכנונית מוקדמת, כשהתוואי העדכני אינו כולל את מקטע ראש העין. לצד זאת הוקם בהנחיית שר התחבורה צוות שיכלול את נציגי אגף התכנון במשרד ונציגי הרשות המקומית לצורך בחינת פתרונות למערכת הסעת המונים שתחבר את ראש העין למערכת הסעת ההמונים שבגוש דן. לאחר שאושר כי התכנית עומדת בתנאי הסף, העביר היועץ הסביבתי, בעקבות הגשת טיוטת תסקיר על ידי נת"ע, דרישות להשלמת תסקיר. תסקיר מתוקן עדיין לא הוגש. בשלב זה מתוכנן דיון בשאלת העברת התכנית להערות והשגות, אשר טרם התקיים בשל מצב החירום במשק.

6.

המשיבים מדגישים כי לעותרות תינתן הזדמנות לעיין בתסקיר המתוקן שיוגש על ידי נת"ע, ולהשמיע עמדתן בדיון המתוכנן. אם יוחלט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות, תעמוד לעותרות האפשרות להגיש השגה, וזו תבחן לגופה לפי אמות המידה המקובלות.

7.

העותרות מלינות על כך שהמקטע הכולל את ראש העין לא נכלל בהצעת התכנית במתכונתה הכוללת, ומעלות טענות בחזית רחבה בדבר החובה לכלול את הקו לראש העין במסגרת התכנית. דא עקא, הליך התכנון מצוי אך בראשיתו, וכל טענותיהן של העותרות צריך שתתבררנה בראש ובראשונה במסגרת הליך התכנון לפני הגופים המוסמכים. בשלב זה טרם הוחלט על העברת התכנית להערות והשגות הוועדות המחוזיות. אם כך יוחלט, ימונה חוקר לשמיעת הערות והשגות מהציבור, מליאת הות"ל תקיים דיון בדו"ח החוקר, ורק אם תקבל החלטה לאשר את התכנית, תובא זו לאישור הממשלה.

8.

פסיקתנו היא אחידה ועקבית, ומבהירה כי בית משפט זה לא יראה להתערב בהליכי תכנון כל עוד אלה לא מוצו כדין. יפים גם לכאן דברים שאמרתי בבג"ץ 2269/13 העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה , פסקאות 16-15 (13.10.2013), בשינויים המחויבים:

"הליכי התכנון נמצאים בעיצומם, והתכנית עשויה לעבור להערות הוועדות המחוזיות במועד קרוב, כפי שהובהר לעיל. על כן, כפי שגם צוין בפסק הדין הקודם, טרם מוצו המנגנונים המינהליים והסטטוטוריים המאפשרים לעותרים להשמיע את קולם ועמדתם באשר לתכנית. העותרים יוכלו להעלות אפוא את מכלול טענותיהם – תכנוניות ואחרות – לפני מוסדות התכנון. זהו המקום המתאים שבו יישמע קולם, ותיבחנה טענותיהם בכלל המישורים וההיבטים אותם הם מבקשים להעלות לפנינו. עמדת המשיבים שלפיה מדובר בעתירות מוקדמות – שבדין יסודה – מחייבת מאליה את המסקנה כי שמיעת התנגדויות הציבור תיעשה בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי לא תיטען טענה כי הצעדים שבוצעו עד כה במסגרת ההליך התכנוני, והתקציבים שהוקצו לכך עד כה, הם בבחינת צעד בלתי הפיך שמונע דיון הוגן ופתוח בהשגות לתכנית. זאת, הן ביחס לחלופות הגיאוגרפיות (שהן נושא העתירות שלפנינו), הן ביחס לחלופות הטכנולוגיות (שעמדו במוקד פסק הדין הקודם).

הלכה פסוקה היא כי זמנה של הביקורת השיפוטית – ככל שתהיה עילה לכך – יגיע כאשר הליכי התכנון יבואו לסיומם (עע"ם 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון , פסקה 12 וההפניות שם (17.11.2010) (להלן: עניין אחל"ה ) ). בעניין אחל"ה , כמו גם בפסק הדין הקודם, לא הוכרעה השאלה באילו נסיבות ניתן לקיים ביקורת שיפוטית קודם שמוצה הליך ההתנגדויות, ולא נשלל שיקול הדעת השיפוטי לאפשר חריגה מהמתווה המקובל . אולם, מבקשים אנו להבהיר בהקשר אחרון זה כי הכלל העקרוני שלפיו הביקורת השיפוטית תבוא רק לאחר השלמת הליכי התכנון, הוא כלל שהסטייה ממנו תהיה בנסיבות יוצאות דופן. לשון אחר, אין לקרוא את הפתח הצר שהושאר בעניין אחל"ה ובפסק הדין הקודם, שהתייחס לאפשרות של מצב קיצון חריג – כקריאה להתוויית אמות מידה חדשות להתערבות שיפוטית בהליכי תכנון עובר לסיומם" (וראו גם: בג"ץ 5476/19 המועצה האזורית מטה אשר נ' הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות , פסקה 3 (7.11.2019); בג"ץ 5307/12 מועצה מקומית זכרון יעקב נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה , פסקה 9 (22.8.2012); עע"ם 2141/09 הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון , פסקאות 13-12 (17.11.2010)).

9.

העתירה נדחית אפוא על הסף בהיותה עתירה מוקדמת, ומאליה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. למותר לציין כי אין באמור משום נקיטת עמדה לגוף השאלות התכנוניות המועלות בעתירה, וטענות הצדדים שמורות להם לאחר שיושלם הליך התכנון, ככל שתהיה עילה לכך.

העותרות תשאנה בהוצאות המשיבים 1 ו-3 (ביחד) בסך 10,000 ש"ח. סכום זהה ישולם לנת"ע.