בג"ץ 2468/09 אינה זהבי נ. מדינת ישראל שר הפנים

השופט א' רובינשטיין:

א.

העותרת 1, אזרחית אוקראינית, נישאה בשנת 2001 באוקראינה לאזרח ישראלי (להלן הבעל ). עותרת 2 היא בתם המשותפת (שנולדה באותה שנה). בהמשך עברה העותרת לישראל, והחלה בהליכים להסדרת מעמד מכוח נישואיה (לפירוט הרקע העובדתי ראו בג"צ 8588/ 07 רפאל זהבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); להלן העתירה הקודמת ). בשנת 2007 נערך לבני הזוג שימוע אצל המשיב, בעקבותיו הוחלט להפסיק את הליכי ההסדרה עקב התפרקות התא המשפחתי. עתירה מינהלית שהגישו העותרות והבעל לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (עת"מ 4267/07) נמחקה ביום 7.8.07 על-ידי סגן הנשיא גריל. נקבע, כי הסעד העיקרי אליו חותרת העותרת הוא אזרחות ישראלית, ולפיכך מצויה עתירתה בסמכות בית משפט זה.

ב.

לאחר מתן פסק הדין (ביום 14.10.07) הוגשה העתירה הקודמת. במהלך בירורה הסתבר, כי הבעל הודיע למשיב שבני הזוג אינם מקיימים עוד תא משפחתי משותף, וביקש למשוך את בקשתו להסדרת מעמד העותרת. בעקבות גילוי זה, נמחקה העתירה (בפסק דין מיום 12.11.08, מפי השופטת נאור) , תוך שנקבע:

"העתירה כפי שהוגשה אינה רלבנטית עוד ודינה להימחק. בעתירה נתבקשה הסדרת מעמדה של העותרת 2 מכוח נישואיה לעותר 1. זוהי גם הבקשה שהייתה לפני המשיב. לאחר הגשת העתירה הסתבר כי העותר 1 חזר בו מבקשתו זו וכי היחסים בין העותרת 2 לעותר 1 עלו על שרטון. אין מחלוקת כי מאחר שהתא המשפחתי של העותר 1 והעותרת 2 נמצא בשלבי פירוק "אין יסוד לקבלת אזרחות ישראלית מכוח אזרחותו של בן-הזוג הישראלי" (בג"ץ 4156/01 דימיטריוב נ' משרד הפנים , פ"ד נו (6) 289, 293) וממילא העותר חזר בו מבקשתו. בפני המשיב אין אפוא כעת כל בקשה להסדרת מעמדה של העותרת 2 והעתירה כפי שהוגשה אינה רלבנטית עוד. אכן, העותרת 2 עומדת על עתירתה ומבקשת כעת שמעמדה יוסדר, בין היתר, מכוח הורותה לעותרת 3 ולאחר שהעותר 1 על פי הנטען נהג כלפיה באלימות... ואולם, ככל העולה מההודעה שהגיש עו"ד מהגר העותרת 2 כלל לא פנתה למשיב פנייה מוקדמת בעניין כך שבפני המשיב אין ולא היתה כל בקשה להסדרת מעמדה של העותרת 2 על פי טענות אחרות ומוקדם לדון בעניין. מכל מקום, לא זו הייתה התשתית העובדתית והמשפטית של העתירה ועל כן יש למוחקה".

ג.

ביום 9.3.09 דחה המשיב את בקשת העותרת להסדרת מעמדה בישראל. בהחלטה קצרה נקבע: "ככלל, אין באזרחות הבת כדי להעניק מעמד קבע לאם. כמו כן, אינה זכאית למעמד מטעמים הומניטאריים שכן כלל לא החלה בהליך המדורג המסדיר מעמד לבת זוג של אזרח ישראלי".

ד.

כלפי החלטה זו הוגשה העתירה הנוכחית (ביום 18.3.09). בעיקר נטען, כי ההחלטה מתעלמת מההשלכות על הקשר בין עותרת 2 והוריה שמאז נפרדו, ולמעשה מחייבת את פירוק התא המשפחתי חרף קיומם של הסדרי ראיה ותשלום מזונות. כן הוזכר צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגד העותרת במסגרת הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה.

ה.

בתגובת המשיב (מיום 2.4.09) נטען, כי לפי סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס - 2000 מצויה העתירה - שעניינה הסדרת מעמד מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 - בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, ולפיכך יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיום סעד חלופי.

ו.

לאחר העיון אין בידנו להיעתר למבוקש, בשל כתובת הסעד החלופי, וזאת בלא שנביע עמדה לגבי החלטת המשיב לגופה. עם זאת נזכיר, כי ההחלטה (מיום 9.3.09) קובעת:

"ככלל אין באזרחות הבת כדי להעניק מעמד קבע לאם".

לענין זה נאמר רק, כי אף אם אכן זה הכלל וכך דומה, הדעת נותנת כי יש בכגון דא לשקול את השלכות ההחלטה בנסיבות האינדיבידואליות, ולענין זה כוונתנו לעותרת 2 – הקטינה בת שמונה השנים – שהיא אזרחית ישראלית. לא נוסיף על כך לעת זאת וכמובן לא ניטע כל מסמרות, שכן האכסניה

המתאימה לבירור הסוגיה במכלולה היא בית המשפט לעניינים מינהליים. אכן, העתירה המינהלית הראשונה שהגישה העותרת נמחקה מחוסר סמכות, אך עתה אין מדובר עוד בעתירה לאזרחות מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב - 1952 אלא בעתירה לפי חוק הכניסה לישראל (בשולי הדברים יוער, כי בעקבות תיקון תשס"ח גם העתירה הראשונה היתה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים). עם כל אי הנוחות שבהטרחת העותרת, דרך המלך שהתוה המחוקק היא בית המשפט לעניינים מינהליים, ואליו יש לנתב תיקים המתאימים לכך (בג"ץ 4190/08 סקוסירב נ' משרד הפנים (לא פורסם); בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם); בג"צ 10695/06

קופילנקו נ' שר הפנים (לא פורסם)).

ז.

ניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקת העותרת מישראל למשך 45 יום. ככל שתוגש עתירה מינהלית בתוך תקופה זו, ישקול בית המשפט לעניינים מינהליים באשר להמשך הסעד הארעי, ככל שימצא לנכון.