בג"ץ 10695/06דמיטרי קופילנקו נ. שר הפנים

השופט ע' פוגלמן:

1.

העותרים הינם – כנטען בעתירה – בני זוג, אזרחי ישראל, המתגוררים בה מאז עלייתם בשנת 1999.

העותרים

ביקשו להסדיר את כניסתן לישראל של שתי בנותיה של העותרת (שאינה יהודיה), מנישואין קודמים. למרבה הצער, אחת הבנות נפטרה במהלך השנים, בטרם עלה בידה לקבל אשרת כניסה לישראל. הבת השניה (להלן: אסיה) קיבלה אשרת כניסה לישראל, אשר בהמשך הוארכה. אסיה לא עזבה את ישראל כאשר פג תוקף האשרה, כי אם רק בשלב מאוחר יותר, בחודש דצמבר 2004. בחודש פברואר 2006 שבו העותרים וביקשו כי תאושר כניסתה של אסיה, אך בקשתם סורבה.

העותרים מלינים על התנהלות משרד הפנים כלפיהם. העותרים מבקשים סעד לפיו ינפיק משרד הפנים אשרת כניסה לאסיה; כי יינתן להם פטור מתשלום האגרה עבור הגשת הבקשה לאשרה; כן תובעים העותרים פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם להם, לטענתם.

2.

דין העתירה להידחות על הסף.

עניינה של העתירה, בעיקרה, בהחלטת משרד הפנים שלא ליתן אשרת כניסה לישראל לבתה של העותרת. אם מבקשים העותרים להשיג על החלטה זו, עומד להם סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענינים מינהליים

– ראו סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק (בג"צ 9875/06 אושמקוב נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.12.06); בג"צ 1983/06 וזניק נ' משרד הפנים , לא פורסם, 23.7.06)). למותר לציין כי איננו מחווים כל דעה ביחס לגופה של

העתירה.

דברים אלה יפים גם ביחס לבקשת העותרים כי יינתן להם פטור מאגרה בגין הבקשה לאשרת כניסה (ראו תקנה 25 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד – 1974). יתירה מזו, בעניין זה העותרים אף לא מציגים פניה מוקדמת למשרד הפנים בבקשה למתן פטור כאמור. בהקשר זה העתירה נגועה, אם כן, גם באי מיצוי הליכים.

3.

דין העתירה להידחות על הסף גם ביחס לסעד הכספי המבוקש. אם סבורים העותרים כי קיימת להם עילת תביעה (ואיננו מחווים דעה בעניין זה), עומד להם סעד חלופי בדמות הגשת תובענה כספית לבית המשפט האזרחי המוסמך (השוו: בג"צ 5016/06 קורקין נ' בית המשפט המחוזי ת"א (לא פורסם, 24.8.06)).

4.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.