בג"ץ 2545/06 ג'ורג'ליאני ווחטנג נ. משרד הפנים

השופט א' א' לוי:

1.עניינה של עתירה זו בבקשתו של העותר, ג'ורג'ליאני ווחטנג, כי יינתן לו "מעמד בישראל ו/או אשרת שהייה", בעילה של מה שהוגדר על ידו כ"סוגיה הומניטארית".

2.העותר, אזרח גרוזיה, נכנס לישראל מספר פעמים ושהה בה מתוקף אשרת תייר. הוא שב ונכנס לישראל בתאריך 6.6.05, ומאז הוארכה אשרת התייר שלו עד שפקעה בתאריך 30.3.06. על פי הנטען בעתירה שהוגשה לבית משפט זה, הגיע העותר במטרה לטפל באביו החולה, אשר קיבל אזרחות ישראלית מכוח סעיף 4א(א) לחוק השבות, התש"י-1950. בקשות שהגיש העותר בעבר לקבלת אזרחות מכוח שבות, סורבו מן הטעם שהוא נין (ולא נכד!) של יהודי (סבה של אמו היה יהודי).

העולה מכך הוא, כי אין בידי העותר להצביע על מקור חוקי לקבלת מעמד בישראל, ועל כן תלה את יהבו במה שהגדיר בא-כוחו כפציעתו של אביו כתוצאה מפעולת-איבה. על פי גרסה זו, הותקף האב ונפצע מידי קבוצה של בני מיעוטים, בעת שעבד באזור התעשייה עטרות. דא עקא, מתוך תשובת המשיב עולה כי העותר לא פנה כלל בבקשה מסודרת (הכרוכה בתשלום אגרה) לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים, ומכאן שעתירתו לבית משפט זה מוקדמת היא. דרישה זו של פניית העותר לרשות אינה דרישה פורמאלית, באשר היא נועדה להביא את הצדדים להידברות וניסיון למצוא פתרון ללא התערבותו של בית המשפט (בג"צ 11041/03 עזיז נ' שר הבינוי והשיכון (לא פורסם); בג"ץ 2365/06 צלול - עמותה לאיכות הסביבה ושימור ים-סוף נ' מדינת ישראל-השר לאיכות הסביבה, טרם פורסם). משהדבר לא נעשה, שוב אין מנוס מדחיית העתירה.

רשמנו בפנינו את הודעת המשיב, כי אם בקשתו של העותר לקבלת מעמד תידחה, הוא לא יורחק מישראל תוך 30 ימים נוספים, כדי לאפשר לו לפנות לבית המשפט המוסמך, אם תהיה בידו עילה לכך.