בג"ץ 2545/11 רבקה פופוביץ נ. מנהל בתי הדין הרב דיכובסקי

עניינה של עתירה זו הוא החלטת בית הדין הרבני (כב' הדיין ע' בר שלום) מיום 11.1.10 לפיה אין מקום לקיום דיון חוזר בעניינה של העותרת.

1.

זוהי עתירה חמישית בשרשרת עתירות שהגישה העותרת בענין פיטוריה ממקום עבודתה לפני כארבעים שנה ולאחר מסכת ארוכת שנים של הליכים שהתנהלו הן בבית הדין לעבודה והן בבית הדין הרבני מכוח סמכותו כבורר. ביום 18.5.1998, לאחר שנות דיונים רבות, ניתן בבית-הדין הארצי לעבודה פסק דין על דרך הפשרה בו נפסקו לעותרת פיצויי פיטורין. אולם אף לאחר ששילמו הנתבעים – מכון בית יעקב למורות ומרכז בית יעקב – לעותרת את הסכום שנפסק, לא נחה דעתה והיא פנתה לערכאות שונות, בראשן בית הדין הרבני שדחה את תביעותיה לביטול הפשרה שפסק בית הדין הארצי לעבודה. כנגד החלטותיו של בית הדין הרבני שדחה את תביעותיה, הגישה העותרת עתירות לבית משפט זה.

2.

בעתירה האחרונה שהגישה העותרת (בג"ץ 2961/04 פופוביץ נ' מנהל בתי הדין הרבניים (לא פורסם, ניתן ביום 15.4.04)) כבר העלתה העותרת טענות כנגד דחיית בקשתה לקיום דיון חוזר שנדחתה על-ידי דיין יחיד ולא על-ידי הרכב דיינים. עתירה זו נדחתה על הסף, תוך שצוין כי היא טרדנית וכי הגשתה, כמו הגשתן של עתירות קודמות שהגישה, הינה בגדר שימוש לרעה בהליכים. עוד נאמר בפסק הדין כי "בשורה של פסקי-דין אשר ניתנו בעניינה של העותרת הובהר – הבהר היטב – כי מאז שנפסק לה סכום הפיצויים, שוב אין מקום לקיום הליכים משפטיים בעניין פיטוריה. עתירתה האחרונה נדחתה על-ידי בית-משפט זה ביום 30.10.2001, ואין בדחיית בקשתה האחרונה על-ידי המשיב 1 כדי להקים לה עילה להתדיינות נוספת לפני בית-משפט זה".

כעת מעלה העותרת טענות דומות כלפי החלטה מאוחרת יותר של בית הדין הרבני הגדול (כב' הדיין ע' בר שלום) מיום 11.1.10, אשר דחה בקשה נוספת מטעם העותרת לקיום דיון חוזר בעניינה. אולם נראה כי הדברים שנאמרו ביחס לדחיית בקשתה הקודמת של העותרת לדיון חוזר יפים גם לענין בקשתה הנוכחית, שכן עיון בעתירה וצרופותיה מעלה כי אין בטענותיה כדי להצדיק כל דיון נוסף בהחלטותיו של בית הדין הרבני לפיהן משפסק בית הדין לעבודה את דינו, על דרך הפשרה, אין עוד מקום לדיון מחודש בפניו.

העתירה, איפוא, נדחית על הסף, תוך חיוב העותרת בהוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.