פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
2547/13 - א'
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט א' שהם
העותרים:
1. ד"ר איימן שוויקי
2. ד"ר ראיד סלאיימה
3. סאמר סעיד
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. השר לביטחון פנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד האני טנוס
פסק-דין
השופט צ' זילברטל:
העותרים, תושבי העיר ירושלים שגילם למטה מ-50, מבקשים שנורה למשיבים לנמק מדוע לא יאפשרו לעותרים "להיכנס ולהתפלל ב'מסגד אלאקצא' מבלי שיוטלו הגבלות גיל לצורך מימוש זכות זו". בעתירה שהוגשה היום (יום רביעי) בשעות הצהריים מבקשים העותרים, כי כניסת המתפללים תותר כבר ביום שישי הקרוב.
לטענת העותרים מזה כארבעה שבועות המשיבים מגבילים את כניסתם של המבקשים להתפלל במסגד אל-אקצא אשר גילם הוא למטה מ-50. לטענת העותרים, מזה ארבעה שבועות הם מגיעים בימי שישי לתפילה אך כניסתם נמנעת בשל אותה מגבלה והם נאלצים להתפלל ברחוב. בעתירה נטען, כי החלטת המשיבים בעניין זה איננה סבירה, מונעת משיקולים זרים ויש בה כדי לפגוע בזכויות חוקתיות שונות של העותרים.
בעתירה לא נטען, כי בטרם פנייתם לבית משפט זה באו העותרים בדברים עם המשיבים בדרך של פנייה מוקדמת. כלומר, "תחנתם" הראשונה של העותרים בניסיונם להביא להסרת מגבלת הגיל בכניסה למסגד אלאקצא לא היתה הרשות המוסמכת אלא בית משפט זה. זאת אין בידינו לקבל. כידוע "פניה לרשות המינהלית או הציבורית הנוגעת לעניין הינה בבחינת תנאי סף על מנת שבית משפט זה ייזקק לעתירה נגדה" (בג"ץ 10312/05 כהן נ' כב' השופט בדימוס י' בן שלמה (6.11.2005)). בפסיקה הודגש גם, כי משוכת "מיצוי ההליכים" הניצבת בפני עותרים איננה בגדר תנאי "טכני":
"הרעיון הניצב בבסיסו הוא כי הידברות ישירה עם הרשות המוסמכת, עשויה לפתור את המחלוקת בין הצדדים ולייתר את הצורך בהתדיינות בין כתלי בית המשפט. לעיתים תשתכנע הרשות בצדקתו של הפונה אליה. לעיתים ישתכנע הוא בצדקת הרשות. עתירה לערכאות לעולם תהא מוצא אחרון. יתרה מכך, הפנייה לרשות – והתשובה המנומקת המתקבלת בעקבות כך – מאפשרת בהמשך לבית-המשפט לבחון את שיקול הדעת המנהלי שהופעל, ולקיים ביקורת שיפוטית. אף אין זה ראוי כי בית-המשפט יפעל לפני שניתנה לרשות הזדמנות להפעיל סמכותה ולגבש עמדתה בנושא השנוי במחלוקת" (בג"ץ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל (25.6.2008) השופט א' לוי ).
בענייננו, אף אם סבורים העותרים כי עתירתם נוגעת לעניינים ציבוריים חשובים, אין בכך כדי לפטור אותם מחובת מיצוי ההליכים אל מול המשיבים. כידוע, בית משפט זה יפעיל סמכותו רק מקום בו נוצרה מחלוקת עם הרשות המינהלית, וכאשר לא ניתן ליישבה בלי הליך משפטי. בענייננו, העותרים טרם פנו לרשות הרלבנטית ושטחו בפניה את טענותיהם, והרשות טרם שקלה את השגותיהם. משכך אין מקום להידרש לעתירה.
סוף דבר. בנסיבות העניין אנו מורים על מחיקת העתירה.
ניתן היום, ל' בניסן התשע"ג (10.4.2013).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט