בג"ץ 2549/12 בדווי משארקה ראאפת אחמד נ. בית משפט צבאי לערעורים

עתירה למתן צו ביניים ולמתן צו על תנאי, המורה על ביטול החלטתו של בית המשפט הצבאי לערעורים בע"מ 1159/12 מיום 27.3.12 לעצור את העותר עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו.

1.

ביום 24.1.12 הוגש לבית המשפט הצבאי ביהודה כתב אישום נגד העותר, המייחס לו עבירות של גניבה בלקיחה, ונהיגה תוך כדי סכנת חיי אדם. בד בבד הוגשה בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט הצבאי ביהודה הורה על שחרורו של העותר בתנאים. על החלטת השחרור בתנאים הוגש ערר לבית המשפט הצבאי לערעורים, וביום 27.3.12 ניתנה החלטה המורה על מעצרו של העותר עד תום ההליכים. מכאן עתירתו להורות על ביטול החלטת המעצר.

2.

הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית המשפט הצבאי לערעורים, והתערבותו מצטמצמת לשאלות שאינן במדרג הערעורי הרגיל, למשל כאשר מתגלים פגמים ממשיים בהליכים כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק וכן במצבים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (בג"צ 10416/05 אלחרוב נ' בית המשפט הצבאי ביהודה (לא פורסם, 24.5.07)). דברים אלו יפים גם באשר להחלטותיהם של בתי המשפט הצבאיים בעניין מעצרם של נאשמים עד תום ההליכים נגדם (בג"צ 3575/06 אבו פיאד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם, 4.5.06); בג"צ 5877/08 ג'נידי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם, 13.7.08))

3.

טענותיו של העותר מתמקדות בחלופת המעצר שהוצעה בעניינו, ובכך שתנאיה קויימו בעבר, ועל כן לטענתו יש לבטל את ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים. העותר אמנם טוען כי תכלית העתירה איננה הגשת ערעור על החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים, אולם לא כך הוא. הלכה למעשה מדובר בשאלה שבמדרג הערעורי הרגיל, ואין בה כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים.

4.

העתירה נדחית על הסף.

משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.