בג"ץ 256/15 העמותה לקידום מעמדו המקצועי של מורה הנהיגה בישראל נ. שר התחב

1.

ביום 2.3.2015 ניתנה החלטה שלפיה תגובה מקדמית מטעם המשיבים תוגש עד 10 ימים לפני מועד הדיון. הדיון נקבע ליום 14.12.201. ביום 3.12.2015 הוגשה בקשה למתן ארכה בת יומיים להגשת התגובה. הבקשה הובאה בפניי רק ביום 6.12.2015 – הוא המועד המבוקש – ולכן נעתרתי לה. באותו יום, הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה, עד ליום 8.12.2015. לפנים משורת הדין, התרתי למשיבים להגיש תגובתם עד ליום 7.12.2015.

2.

כעת מונחת לפניי בקשת העותרת לדחיית מועד הדיון. העותרת מציינת כי תגובת המשיבים הומצאה אליהם כדין רק ביום 9.12.2015. בנסיבות אלה, אין מנוס אלא להיעתר לבקשה.

3.

הערתי שוב ושוב כי המועדים להגשת תגובה נועדו לאפשר לצד שכנגד ללמוד את התגובה ולעתים לבקש להגיב עליה. המועד נועד לאפשר גם לבית המשפט ללמוד את התגובה שלא ברגע האחרון עקב עיסוקים נוספים של כל אחד מחברי ההרכב.

4.

העותרת מבקשת פרק זמן של 60 יום. אף שזהו זמן ניכר, איעתר לבקשה. התיק יקבע לאחר חלוף 60 יום.

5.

רק לפנים משורת הדין לא אטיל הוצאות לטובת העותרת ולטובת בית המשפט, אך הדברים הם בגדר תמרור אזהרה.