פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2585/04 אוקסנה סוטניקובה נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, אזרחית רוסיה שבנה ישראלי, עתרה לבג"ץ נגד החלטת משרד הפנים לעזוב את ישראל. בית המשפט קבע כי לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בהחלטות בענייני אשרות ורישיונות ישיבה, ולכן קיים סעד חלופי. העתירה נדחתה על הסף והעותרת הופנתה לבית המשפט המינהלי.

העובדות

העותרת היא אזרחית רוסיה שבנה הוא אזרח ישראלי שסיים שירות צבאי. היא שהתה בישראל באישור שהייה כאם לחייל, שהוארך עד סוף 2003. בפברואר 2004 נאמר לה במשרד הפנים כי עליה לעזוב את ישראל תוך 30 ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיים סעד חלופי שמביא לדחיית עתירה על הסף בעניין החלטה בענייני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה?

הלכות

  1. 1

    קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים מביא לדחיית עתירה לבג"ץ על הסף, כאשר ענייני אשרות ורישיונות ישיבה נתונים לסמכותו

    ״פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 קובע, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעד חלופי
  • דחייה על הסף
  • בית המשפט לעניינים מינהליים
  • אשרות כניסה
  • רישיונות ישיבה
  • איחוד משפחות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

2585/04

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

העותרת:

אוקסנה סוטניקובה

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים

בשם העותרת:

עו"ד ורדה אפרת

פסק-דין

השופט א' גרוניס :

1.העותרת היא אזרחית רוסיה. לעותרת בן בעל אזרחות ישראלית, אשר סיים את שירותו בצה"ל בחודש אוגוסט 2003. משנכנסה העותרת לישראל ביום 3.9.01, קיבלה אישור שהייה בהיותה אם לחייל. תוקף האישור הוארך עד לסוף חודש דצמבר 2003. ביום 24.2.04 התייצבה העותרת במשרד הפנים ונאמר לה, כי עליה לעזוב את ישראל תוך 30 ימים. העתירה מכוונת נגד החלטה זו.

2.קיומו של סעד חלופי בעניינה של העותרת מביא לדחייה על הסף של עתירה זו. פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 קובע, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות לדון בהחלטה של רשות בענייני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה. מכאן שהעותרת יכולה למצוא סעד לאו דווקא בבית המשפט הגבוה לצדק. ייתכן כי בסופו של יום, רצונה של העותרת הוא בקבלת אזרחות ישראלית במסגרת בקשה לאיחוד משפחות עם בנה. כידוע, בקשות לאיחוד משפחות בין בני משפחה שאינם בני זוג מבוססות על הסדר דו שלבי; השלב הראשון מבוסס על חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בעוד שהשלב השני נשלט על פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952. ברי, כי עניינה של העותרת מצוי, בכל מקרה, בשלב הראשון. על כן, עליה לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו(5) 950, 959-958).

3.העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ג באדר תשס"ד

(16.3.04).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • עע"מ 9102/12טטיאנה קוזמינה נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין ההגירה ומעבריפסק-דין
  • בג"ץ 2311/06גנאדי אובודנקו נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסיןפסק-דין
  • בג"ץ 10038/05סנאא כחיל נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 9185/05ארן סניגפאן נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 3826/04אלכסנדר אקימוב נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסיןפסק-דין

הלכות

  1. 1קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים מביא לדחיית עתירה לבג"ץ על הסף, כאשר ענייני אשרות ורישיונות ישיבה נתונים לסמכותו