פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2615/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
העותרים:
1. הנא אסעד
זיוד ת.ז. 034846279
2. זיוד סאבר חוסני ת.ז. 989387667
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
סניף חדרה
2. פרקליטות המדינה
3. היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
העותרים:
בעצמם
בשם המשיבים:
עו"ד דני חורין
פסק-דין
השופטת ע' ארבל :
1.בעתירה המונחת בפנינו מבקשים העותרים כי תבוטל החלטת המשיבים שלא להיעתר לבקשתם לאיחוד משפחות בישראל.
2.העותרת 1 הינה אזרחית ישראלית, הנשואה לעותר 2, תושב האיזור. בעתירתם טוענים הם כי בקשתם לאיחוד משפחות סורבה מפאת התנגדות המשטרה. לטענתם, אין לעותר 2 כל מעורבות פלילית או ביטחונית. העותרים נמנעו מלציין מתי סורבה הבקשה לאיחוד משפחות. עוד טוענים הם כי עתירה קודמת שהגישו (בג"ץ 11049/02) נמחקה ללא ידיעתם.
3.דין העתירה להידחות על הסף. כעולה מתגובת המשיבים, ההודעה בדבר דחיית הבקשה לאיחוד משפחות נשלחה לעותרת 1 ביום 29.11.01. רק ביום 1.12.02 עתרה העותרת 1 נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובהמשך גם עתרה לבית משפט זה (בג"ץ 11049/02) עתירה זו נמחקה לאחר שבא כוח העותרים פנה לבא כוח המשיבים בבקשה למחוק העתירה, היות שבכוונת עותרת 1 לפנות אל משרד הפנים בבקשה חדשה לאיחוד משפחות. זאת, על אף שבתגובת המשיבים לעתירה הובהר, כי נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן- הוראת השעה ), לא תטופלנה בקשות חדשות לאיחוד משפחות. העתירה נמחקה איפוא, אך בהתאם לנתונים שבידי המשיבים, גם לאחר מחיקת העתירה לא פנו העותרים אל משרד הפנים בבקשה חדשה עד להגשת העתירה שבפנינו.
יוצא איפוא, שלא זו בלבד שהעותרים השתהו משך למעלה משנה בהגשת עתירה לאחר שהודע להם ביום 29.11.01 על דחיית בקשתם לאיחוד משפחות, אלא שהם הוסיפו והשתהו גם לאחר מחיקת העתירה בבג"ץ 11049/02, ומאז משך קרוב לשנתיים ועד להגשת העתירה הנוכחית, לא עשו דבר על מנת להסדיר את מעמדו של העותר 1 בישראל. מדובר בפרק זמן ממושך אותו יש לראות כזניחת הבקשה, מה גם שאין הוא מאפשר בחינת טענות העותרים על בסיס נתונים עדכניים (ראו: בג"ץ 8571/04 סעיד נ' שר הפנים (לא פורסמה, ניתנה ביום 16.2.05) וההפניות שם). שיהוי זה די בו כשהוא לעצמו כדי להביא לדחיית העתירה.
אוסיף, כי ככל שיש לעותרים טענות נגד טיפולו של בא כוחם דאז בעניינם, אין בית משפט זה מהווה המסגרת הראויה לבירור טענות אלה ואכן, כעולה מהצרופות לעתירה, הגישו העותרים תביעה נגד עורך דינם אותה עת.
יצויין, עם זאת, כי גם לגופו של עניין אין באפשרותנו להושיט סעד לעותרים נוכח הוראת השעה. כידוע תלויות ועומדות בפני בית משפט זה מספר עתירות עקרוניות נגד חוקתיותה של הוראת השעה. לכשיינתן פסק הדין בעתירות אלה, וככל שהעותרים יסברו כי בידם עילה לכך, יהא באפשרותם לפנות שנית לרשויות המוסמכות בבקשה לאיחוד משפחות.
סוף דבר, העתירה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בסיון תשס"ה (22.6.05).
ש ו פ ט ת ש ו
פ ט ת ש ו פ ט
ת