בג"ץ 2622/03 התנועה להגינות שלטונית נ. אריאל שרון - ראש ממשלת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 2622/03

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1.התנועה להגינות שלטונית

2.מרדכי ציבין - עו"ד

נ

ג

ד

המשיבים:

1.אריאל שרון - ראש ממשלת ישראל

2.סיעת שינוי בכנסת ה-16

3.סיעת הליכוד בכנסת ה-16

4.יוסף (טומי) לפיד - שר המשפטים

5.יוסף פריצקי - שר התשתיות הלאומיות

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

פסק-דין

1.עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים ליתן צו על-תנאי המופנה למשיבים והמורה "על ביטול מינויו של המשיב מס' 4, ח"כ יוסף (טומי) לפיד כחבר בממשלה וכשר המשפטים או לחילופין על פיטוריו" ;

"על ביטול מינויו של המשיב מס' 5 ח"כ יוסף פריצקי כחבר בממשלה וכשר התשתיות הלאומיות או לחילופין על פיטוריו" ;

ו"על בטלות או ביטול ההסכם הקואליציוני שנחתם בין המשיבות 2 ו-3". בנוסף, מבקשים העותרים כי ינתן צו ביניים, האוסר על המשיבים 4 ו-5 לכהן כשרים בממשלה, והמורה להם שלא לבצע את הפעולות הכרוכות בתפקידים אלה.

טענתם העיקרית של העותרים היא, בתמצית, כי המשיבים 4 ו-5 פסולים מלכהן כשרים בממשלת ישראל עקב התבטאויות שונות שלהם, בפורומים שונים, המהוות – כך לטענת העותרים – עבירות פליליות של הסתה לגזענות, המרדה והוצאת לשון הרע של ציבור.

2.לאחר שעיינו בתגובתה המפורטת של פרקליטות המדינה כמו גם בתגובות שאר המשיבים, שוכנענו כי דין העתירה להידחות על הסף.

המשיבים מונים שורה של פגמים שנפלו בעתירה, המצדיקים את דחייתה על הסף. בין השאר מציינים הם כי העותרים לא פנו כלל לראש הממשלה לאחר השבעתה של הממשלה או עובר להגשת העתירה, בבקשה שיפעיל את סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק יסוד:

הממשלה, ויעביר את המשיבים 4-5 מכהונתם; כן מציינים המשיבים כי העותרים לא מיצו את ההליכים המוקדמים השונים העומדים לרשותם. כך למשל לא הגישו העותרים למשטרה תלונות בעניינן של ההתבטאויות המצוטטות בעתירה. בהעדר פנייה כאמור – לראש הממשלה או למשטרה – ממילא לא נתבקשה ואף לא ניתנה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין שבנדון; המשיבים מוסיפים וטוענים, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון, כערכאה ראשונה, אם התבטאויותיהם של חברי כנסת ושרים מהוות, כטענת העותרים, ראיות מינהליות הפוסלות אותם מלשמש כשרים; עוד טוענים הם כי העתירה מעלה שאלות פוליטיות מובהקות, שאין מקומן להידון בין כותלי בית משפט זה, וכי מדובר למעשה בעתירה לפסילת ראשי מפלגה פוליטית מלכהן כשרים עקב דעותיהם והתבטאויותיהם הפוליטיות.

לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף וממילא אף אין מקום ליתן את סעד הביניים המבוקש.

העתירה נדחית.