בג"ץ 2640/06 התאחדות המלונות בים המלח נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העותרת – התאחדות המלונות בים המלח – מבקשת ליתן צו המורה למשיבים: מדינת ישראל, מפעלי ים המלח והרשות המקומית, לבוא ולנמק מדוע לא יאומץ אחד מפתרונות הקבע שהוצעו לבעיית עליית מפלס המים בבריכה 5 שבים המלח, ומדוע לא תפעל להשלמת הפתרון שיתקבל. עוד ביקשה העותרת, ליתן צו ביניים האוסר להמשיך ולהגביה את מפלס המים בבריכה מספר 5, המצויה בחלקו הדרומי של מה שהיה מאז ומתמיד ים הקרוי ים המלח או ים המוות.

בישיבות שנתקיימו עד כה, ביקשנו לקבל מן המדינה מידע באשר לתוכניותיה לפתרון הקשיים נשוא העתירה והורינו לה להמציא לוחות זמנים הן לבחירת פתרון הקבע ולביצועו, והן ליישום פתרון ביניים עוד קודם לכן. המדינה הודיעתנו תחילה כי המועד המתוכנן ליישום פתרון הקבע הוא שנת 2014. היום היא מציעה את שנת 2015, אך נראה כי בהערכות אלה אין תועלת, שכן טרם הוחלט מהו פתרון הקבע, ומהי החלופה שאותה תבקש המדינה לבצע: "קציר כללי" של המלח או בניית לאגונה וביצוע "קציר חלקי" בתוך הלאגונה.

יתירה מכך, המשיבים טרם החלו בביצוע פתרונות ביניים, ואף לא המציאו לוח זמנים ברור לביצוע פתרון שכזה. פתרונות הביניים נדרשים בשל הצפת האזור בו מצויים המלונות המאוגדים בעותרת; חלקה כבר התרחש והצפה נוספת צפויה בעתיד. נראה, כי היום גם אין מידע בידי הגורמים האמונים על כך אם קיימת סכנה מיידית ליציבותו של אחד מבתי המלון, וקיים תמיד החשש כי אי-וודאות זו עשויה להתגלות כהרת אסון. אין ספק כי בעניין זה חלה גם חובה על אנשי ההנדסה של הרשות המקומית ליטול תחת אחריותם את שאלת הסיכון ואת הצורך למצוא לה מענה מיידי.

יצויין, כי המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לדרך פעולתה של המשיבה 8 – מפעלי ים המלח בע"מ – בשטח הקרוי "בריכה מספר 5", שעל שפתה מצויים המלונות. הצדדים אינם נדרשים, ואין להם עניין, לשאלה הכללית יותר והיא המשך קיומו של ים המלח, כולו או חלקו. ביקשנו כי נציג משרד התיירות יבוא לדיון, ולמדנו ממנו כי, בשלב זה, גם משרדו עוסק בשאלת הפתרונות הנקודתיים בבריכה מספר 5, וכי השאלה אם יש צורך להזרים מים כדי להציל את ים המלח עצמו, או שמא יש לתחום את הפעילות התעשייתית במקום, צריכה, לשיטתו, להיחתך על-ידי רשויות השלטון המרכזיות.

במילים אחרות: במסגרת העתירה שבפנינו אין הצדדים נדרשים לשאלות העקרוניות הנוגעות לאסון האקולוגי שסממניו נראים באזור, ועניינן מתמקד בהשלכות הכלכליות המיידיות על פעולתם של מפעלי ים המלח – מצד אחד, ושל בתי-המלון – מצד אחר. לכך נצמצם, לפיכך, את הדיון.

חרף זאת ראוי תמיד לזכור, כי ים-המלח, גם במצבו העגום היום, מהווה את אחת משכיות החמדה העולמיות. מאגר מים ייחודי שלמימיו מיוחסות סגולות שאין דומה להן. ייתכן וראוי גם במסגרת הפעולות המתוחמות הנוגעות לשטח בריכה מספר 5, להביא בחשבון את הצורך לעצב את הפתרונות הנשקלים מתוך מבט רחוק יותר, רחב יותר ומלא יותר. דומה כי כמסתבר נודעת בשלב זה חשיבות להמשך הטיפול בעתירה על-ידי בית-משפט זה, ואם נוכל לסייע ל"מבט הרחב" במסגרת העתירה אף אם מתוחמת היא בעיקר בגזרה האמורה, הנה מה טוב.

ואם נשוב לענייננו: לא מצאנו עד כה כי חלה התקדמות רבה במציאת פתרונות מיידיים, שלא לומר פתרונות קבע, לסיכונים שהעותרת מצביעה עליהם. אנו נבקש, לפיכך, מן המשיבים 7-1 ליתן לנו הודעה כתובה ובה עדכון של הפעולות שנעשו ושל ההחלטות שנתקבלו בנושאים האמורים, והכול בתוך 60 ימים מהיום. בכך אין כדי לגרוע מאחריות הרשות המקומית, ומחובתה לבחון את קיומן של סכנות בריאותיות והנדסיות בתחומה ולנקוט בצעדים השמורים לה בדין. ההודעה המעדכנת תכלול את השאלה אם אכן הוקמה המינהלת שעליה דובר בהחלטתנו מיום 13.8.07, ושעל מגעים מתקדמים עם מנהל מוצע לגביה שמענו בדיון ביום 16.12.07 (והמועמד אף הופיע לדיון). ועוד, בהחלטה מיום 13.8.07 ציינו כי שמענו על הידרשותם האישית של שר התיירות דהיום והמנהל הכללי של משרדו לנושא הנדון. זה עתה, לאחר הדיון, שמענו כי השר פורש מתפקידו, כפי שהיו חילופין רבים במשרד זה בשנים האחרונות. יש לקוות כי דבר זה לא יהא בעוכרי ההתקדמות בטיפול בנושא.

עם קבלת ההודעה המעדכנת, יוחלט בדבר המשך הטיפול בתיק.