פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
2657/07 -
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
העותרים:
1. עותמאן מנצור עלי מנצור
2. סלימאן יאסין מוחמד יאסין
נ ג ד
המשיבות:
1. ועדת המשנה לתכנון מקומי, מועצת התכנון
העליונה
2. ועדת המשנה לפיקוח, מועצת התכנון העליונה
בקשה למתן צו בדבר פרטים נוספים
החלטה
עניינה של העתירה שבכותרת בהחלטת המשיבות לדחות את בקשות העותרים – תושבי הכפר בילעין – למתן היתרי בנייה לשני מבנים חקלאיים שהוקמו באדמות הכפר ואשר הוצאו כנגדם צווי הריסה (יצוין כי לטענת המשיבות לא מדובר במבנים המשמשים לצרכים חקלאיים, אלא במוקד לפעילות פוליטית ומקום לינה לפעילים). ביום 12.11.2009, לאחר קיום דיון לפני הרכב, ניתן צו-על-תנאי שהורה למשיבות ליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתן להוציא צווי הריסה למבנים נשוא העתירה, ומדוע לא ינפיקו היתרי בנייה לפי בקשות העותרים. בסופו של דבר, ביום 24.3.2011, הוגש תצהיר התשובה, שבו נטען כי דין העתירה להידחות.
בעקבות הגשת תצהיר התשובה, ולאחר שפנו ישירות למשיבות, הגישו העותרים את הבקשה שלפניי, למתן צו בדבר פרטים נוספים. הפרטים הנוספים עניינם מדיניות המשיבות באשר להוצאת היתרי בנייה מכוח התכניות נשוא עתירה זו. הבקשה מחולקת לשני פרקים, שכל אחד מהם כולל כמה תתי-סעיפים. הפרק הראשון עניינו מתן תשובה לשאלות הנוגעות להוצאת היתרי הבנייה, והפרק השני עניינו העברת מסמכים מסוימים (פרוטוקולים והחלטות של מוסדות התכנון, נהלים, תקנות וחווֹת-דעת). ביום 26.5.2011 התבקשו המשיבות ליתן תגובתן לבקשה. התגובה הוגשה רק ביום 2.8.2011, לא לפני שהעותרים הגישו (ביום 27.7.2011) בקשה בעניין זה. ביום 28.7.2011 אפשרתי את הגשת התגובה עד ליום 2.8.2011, בציינו כי "שאלת ההוצאות תישקל במסגרת החלטתי לגוף הבקשה". התגובה אכן הוגשה, והיא כוללת הבהרות ותשובות בעניינים נשוא הבקשה.
כפי שהובהר לא פעם, ההליך של מתן פרטים נוספים נועד לשתי תכליות עיקריות: ראשית, להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והאחרת, להביא להבהרת עמדתו של בעל-דין על-מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו (ראו בג"ץ 3546/98 ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (לא פורסם, 23.6.1999)). הליך הפרטים הנוספים אינו תחליף לשאלון או לחקירה נגדית; הוא לא נועד לשם חשיפת האמת, אלא כדי לאפשר לכל אחד מבעלי-הדין להתחקות כראוי אחר נימוקיו של יריבו (ראו רענן הר-זהב סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 69 (1991)). הנה כי כן, המטרה היא לייעל את הדיון ולתחום את המחלוקת – להבדיל מניסיון "... להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית" (בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246, 249 (1986)). מכאן, שיש לבחון – בחינה לכאורית כמובן – האם הפרטים הנוספים רלבנטיים ליריעת המחלוקת, והאם מדובר בפרטים מהותיים ומשמעותיים שיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה (ראו בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 8.9.1998); בג"ץ 465/02 שחק נ' שר העבודה והרווחה (לא פורסם, 15.9.2004)).
המשיבות מציינות בתגובתן לבקשה שלפניי, כי האופן שבו פירשו הרשויות את סעיף 17 לתוכנית R-6
לא הייתה אחידה, וכי עד לשנת 2005 לא דרשו מוסדות התכנון כי תוגש תכנית חלוקה מאושרת כתנאי למתן היתר בנייה. עם זאת, המשיבות מטעימות כי משנת 2005 מקובלת הפרשנות שהוצגה על-ידן בכתבי הטענות, למעט מקרים חריגים. הפרשנות המקובלת היום מפורטת בתגובת המשיבות ובתצהיר, והיא עומדת במוקד המחלוקת בין הצדדים. כאמור, בתגובת המשיבות לבקשה למתן פרטים נוספים נכללו תשובות לשאלות שונות שהועלו בבקשה (ראו בעיקר התשובות לשאלות שבסעיפים 5(ד)-5(ט) לבקשה). לגבי מסמכים מסוימים (נהלים או תקנות) שנתבקשו בבקשה (סעיפים 6(ב)-6(ד)), מצהירות המשיבות כי אין מסמכים כאלה. לגבי יתר הסעיפים בבקשה, המשיבות טוענות כי לא מדובר בעניינים שנתקפו במישרין בעתירה. ואכן, בשים לב לתכליות המונחות ביסוד הליך הפרטים הנוספים בבג"ץ – ובפרט הצורך לתחום, להבהיר ולייעל את בירור העתירה; לסוגיות העומדות בלב העתירה; לטענות שנפרשֹו עד כה לפני בית המשפט; ולנטל הכרוך באיסוף הנתונים המבוקשים, כנטען בתגובה, איני מוצא לנכון להורות, בגדרי ההליך שלפניי, על מתן פרטים או מסמכים נוספים מעבר למה שמצוי בתיק.
סוף דבר, אין מקום למתן צו נוסף בשלב זה. לעניין ההוצאות, בנסיבות העניין ולאור התנהלות המשיבות, יישאו המשיבות בשכר טרחת עורך-הדין של העותרים בסך של 2,500 ₪.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, י"ד באב תשע"א (14.8.2011).
גיא שני
ר ש ם