בג"ץ 2678/22 אינג' אלי כהן קגן ,עו"ד נ. רשות החברות הממשלתיות

השופט ע' גרוסקופף:

1.

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי במסגרתה ביקש העותר כי נורה למשיבה, רשות החברות הממשלתיות (להלן: המשיבה או הרשות ), לבוא וליתן טעם:

מדוע לא ייחשף בפני העותר הניקוד/הציון שקיבל בעקבות הגשת מועמדותו לנבחרת הדירקטוריות והדירקטורים של ישראל 2022 (להלן: "נבחרת הדירקטורים"), לרבות אמות המידה והקריטריונים שבעטיים נקבע דירוגו של העותר, כך שיתאפשר לו לשקול להגיש ערעור על תוצאות מיונו לנבחרת הדירקטורים, וכל הנדרש להגיש ערעור אפקטיבי על תוצאות המיון;

ומדוע לא תבוטל החלטתה הבלתי חוקית של הרשות מיום 30.3.22 השוללת מהעותר את הזכות הבסיסית לעיין בתוצאות הניקוד והדירוג שניתן לו בגין מועמדותו לנבחרת הדירקטורים;

ומדוע לא תורה הרשות כי העותר יכלל ברשימת המועמדים עמם יקוים ראיון אישי לצורך גיבוש נבחרת הדירקטורים.

2.

העותר, מהנדס ועורך דין בהכשרתו, הגיש ביום 22.1.2022 את מועמדותו להיכלל ברשימת הדירקטוריות והדירקטורים לשנת 2022 – מאגר מועמדים אשר מתוכו נבחרים הדירקטורים מקרב הציבור לכהונה בחברות הממשלתיות (להלן: נבחרת הדירקטורים ). ביום 30.3.2022 התבשר העותר כי לא עבר לשלב המיון השני, הכולל ראיון אישי, בשל כך שהניקוד שקיבל איננו עומד ברף הנדרש. יחד עם זאת, נמסר לעותר באותו מכתב כי באפשרותו להגיש בקשה לעיון מחדש בהתאם למסמך "הנחיות להגשת בקשה לעיון מחדש", הקובע כי בקשה כאמור תוגש באמצעות טופס ייעודי ממוחשב. בעקבות זאת, פנה העותר לנציגי המשיבה בבקשה לגילוי הניקוד שקיבל ומרכיביו, וכן ביקש שיוצגו לו אמות המידה על פיהן נקבע הניקוד האישי. ואולם, לטענתו נתונים אלה לא נמסרו לו, ומכאן העתירה שלפנינו.

על פי הנטען בעתירה, אי גילוי הנתונים הללו, שולל מהעותר את האפשרות לבחון בצורה מושכלת האם יש מקום להגיש בקשה לעיון מחדש בעניינו, הגם שעומדת לו אפשרות זו, ואף אם יגיש בקשה כאמור תועלתה מוטלת בספק בהיעדר נתונים כאמור, כך שהלכה למעשה אין ביכולתו להשיג על ההחלטה שניתנה בעניינו. לטענת העותר, חובת ההנמקה החלה על המשיבה בהיותה רשות מינהלית מחייבת אותה לנמק את החלטותיה, וכאשר עסקינן במתן ציון על ידה – עליה לפרט את הנימוקים העומדים בבסיס קביעתו. עוד טוען העותר כי בהיעדר הנמקה, וכן בהינתן שנמנעה ממנו זכות העיון בנתונים שהביאו לגיבוש החלטת הרשות בעניינו, נשללה ממנו, הלכה למעשה, זכות הטיעון.

לצד העתירה, התבקש צו ביניים המקפיא את הליך גיבוש רשימת המועמדים לנבחרת הדירקטורים.

3.

ביום 23.5.2022 הגישה המשיבה את תגובתה המקדמית לעתירה. בתגובה נטען כי בעקבות עדכון שערכה הרשות ביחס לניקוד הניתן בשלב המיון הראשון – עדכון שהתבצע בעקבות בחינה רוחבית של הרשות שאינה קשורה לאי אלו מהטענות המועלות בעתירה דנן – הועלה ניקודו של העותר והוא זומן, יחד עם מועמדים אחרים שניקודם השתנה בעקבות העדכון האמור, לראיון אישי אשר התקיים ביום 10.5.2022. לפיכך, נטען כי מעת שהושגה התוצאה האופרטיבית לה עתר העותר – מעבר לשלב המיון השני וזימון לראיון – העתירה התייתרה. המשיבה הוסיפה כי בעקבות פניות העותר הובהר לו כי יש באפשרותו להיחשף לניקוד שקיבל, וכן לאופן הניקוד, באמצעות הטופס המקוון להגשת בקשה לעיון מחדש, אך הוא בחר שלא לעשות כן, וחלף זאת בחר לנקוט בדרך של הגשת העתירה דנן.

4.

נוכח האמור בתגובה המקדמית, התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו. ביום 7.6.2022 השיב העותר לשאלה זו בחיוב. לטענת העותר, עיקר עתירתו נסוב על סירובה של המשיבה לחשוף בפניו את הניקוד שניתן לו בשלב הראשון, על כל מרכיביו, ולא על אי זימונו לראיון אישי, כטענת המשיבה. בתוך כך, טוען העותר כי בניגוד לנטען על ידי המשיבה, העותר לא נחשף לניקוד שקיבל בשלב המיון הראשון ולמרכיביו, וכי מדובר בנתון קריטי בהמשך בחינת מועמדותו בהינתן שהניקוד בשלב הראשון מהווה 70% מסך הציון הכולל, כאשר הראיון האישי מהווה אך 30% מהציון הכולל. עוד טוען העותר כי השינוי שערכה המשיבה באופן מתן הניקוד בשלב המיון הראשון לא פורסם לציבור כדין, ובכך נפגע השוויון בקרב המועמדים.

5.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק.

6.

הגם ששניים מהסעדים שהתבקשו בעתירה נוגעים לגילוי מידע הקשור בניקוד שקיבל העותר בשלב המיון הראשון, דומה כי תכליתם היא להבטיח את הסעד השלישי המבוקש בעתירה – קרי, זימונו של העותר לראיון אישי, הוא השלב השני במיון. זאת, שכן, המידע אשר התבקש על ידי העותר נועד לתת בידו כלים לערער על תוצאת המיון שניתנה בעניינו. ואכן, דומה כי גם העותר לא חולק על כך, שהרי כפי שכתב בהתייחסותו " מטרתו העיקרית של העותר היתה ועודנה – להיכלל ברשימת המועמדים שיוצגו לשרים, בהיותו משוכנע ביכולותיו לתרום ולמלא תפקיד דירקטור בחברות שונות " (סעיף 31 להתייחסות העותר מיום 7.6.2022). ואולם, כפי שעולה מהתגובה המקדמית מטעם המשיבה, והדבר אינו נסתר בהתייחסות העותר לה, בעקבות עדכון באופן הניקוד שערכה המשיבה, ניקודו של העותר הועלה וכתוצאה מכך מועמדותו עברה לשלב המיון השני – הוא שלב הראיון האישי. ואכן, לעותר נערך ראיון אישי ביום 10.5.2022, וכעת, לאחר שיושלמו הראיונות האישיים של יתר המועמדים, יעבור הליך המיון לשלב האחרון – גיבוש רשימת המועמדים המומלצים שתועבר לשרים. על פי הנמסר מהמשיבה, שלב זה צפוי להסתיים בקרוב, והודעות בדבר תוצאות הליך המיון יימסרו למועמדים, ובכלל זאת לעותר, בשבועות הקרובים. מכאן, שהעתירה, כפי שהוגשה, התייתרה.

7.

ויובהר, אנו ערים לטענת העותר לפיה הניקוד הניתן בשלב המיון הראשון מהווה חלק משמעותי מהציון הכולל, וככל שאין בידו להיחשף אליו, כפי שהוא טוען ובניגוד לנמסר על ידי המשיבה, הרי שמדובר בסוגיה הדורשת ליבון. ואולם, בשלב זה, בהינתן שטרם התקבלה תוצאת המיון הסופית בעניינו של העותר, מדובר בסוגיה הנוגעת להליך ביניים, העשויה להתברר כתיאורטית, ולפיכך אין מקום להידרש לה (ראו, למשל, בג"ץ 3911/21 ק.ל.ע. חברה לניהול קרן השתלמות לעובדים סוציאליים בע"מ נ' שר האוצר , פסקאות 7 – 8 (16.3.2022)). למותר לציין, ובכך מכירה גם המשיבה, כי ככל שהעותר לא יצלח את הליך המיון, וכפועל יוצא לא ייכלל ברשימת נבחרת הדירקטורים, טענותיו בעניין זה שמורות לו (וכך גם טענות המשיבה).

8.

אשר על כן, העתירה נמחקת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.