בג"ץ 3911/21 ק.ל.ע. חברה לניהול קרן השתלמות לעובדים סוציאליים ב נ. שר האו

השופט ע' גרוסקופף :

1.

העותרת – ק.ל.ע. חברה לניהול קרן השתלמות לעובדים סוציאליים בע"מ (להלן: העותרת ) – היא חברה שהוקמה בשנת 1977 לשם ניהול קרן השתלמות המיועדת לציבור העובדים הסוציאליים השכירים בישראל. העותרת נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל ואיגוד העובדים הסוציאליים מטעם ההסתדרות הכללית החדשה (המשיב 5. להלן: איגוד העובדים הסוציאליים ). עוד יצוין כי העותרת היא חברה דואלית, הפועלת הן כחברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, המצויה תחת אחריותו של שר האוצר (המשיב 1. להלן: שר האוצר ) ובפיקוחה של רשות החברות הממשלתיות (המשיבה 3. להלן: רשות החברות הממשלתיות ), והן כחברה מנהלת של קופת גמל ענפית, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ועל כן כפופה היא גם לפיקוחו של הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (המשיב 3. להלן: הממונה ).

2.

העתירה שלפנינו מופנית כלפי המשיבים 3-1 (להלן יחדיו: המשיבים ) בטענה כי הללו נמנעים מלבצע את חובתם על פי דין בשורה של עניינים הנוגעים לפעילות העותרת, וכפועל יוצא עולה החשש כי תפקודה השוטף של העותרת ייפגע וכן תיפגע יכולתה לעמוד בהוראות הדינים החלות עליה. לאור זאת, התבקשו בגדר העתירה דנן חמישה סעדים שונים: מינוי דירקטור חיצוני לעותרת הנדרש על פי דין (להלן: מינוי דירקטור חיצוני ); מינוי דירקטורים מטעם המדינה לעותרת הנדרש אף הוא בהתאם להוראות החוק (להלן: מינוי דירקטורים מטעם המדינה ); אישור תיקון בתקנון העותרת המבטל את האיסור על מתן גמול לדירקטורים הממונים מטעם איגוד העובדים הסוציאליים (להלן: אישור התיקון בתקנון העותרת ); אישור של מספר תיקונים בתקנון קרן ההשתלמות שבניהול העותרת שעניינם בנושאים שונים (להלן: אישור התיקונים בתקנון קרן ההשתלמות ); וקידום הליך להעברת מניות המדינה בעותרת לבעלות איגוד העובדים הסוציאליים בהתאם למתווה שגיבשה רשות החברות הממשלתיות (להלן: קידום הליך ההפרטה ).

לשלמות התמונה יצוין, כי בצד העתירה למתן צווים על תנאי, הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים. ואולם, בהחלטתי מיום 4.6.2021 לא מצאתי מקום להיעתר לה.

3.

ביום 19.11.2021 הגישו המשיבים את תגובתם המקדמית לעתירה. בראש ובראשונה טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף משום שהיא כורכת יחדיו עניינים וסעדים השונים זה מזה, ואשר אינם מבוססים על תשתית עובדתית או משפטית דומה, באופן המקשה על בירור העתירה בצורה יעילה. בנוסף, גרסו המשיבים כי יש לדחות כל אחד מהסעדים המבוקשים, וזאת בשל הטעמים הבאים: באשר ל מינוי דירקטור חיצוני ול מינוי דירקטורים מטעם המדינה , טענו המשיבים כי הליכי המינוי נמצאים בשלבים מתקדמים והשלמתם צפויה במועד קרוב; בהתייחס ל אישור התיקון בתקנון העותרת ול אישור התיקונים בתקנון קרן ההשתלמות , נטען כי מדובר בעתירה מוקדמת; ובכל הנוגע ל קידום הליך ההפרטה , סברו המשיבים כי הטענות המועלות ביחס לסעד זה אינן מגלות כל עילה להתערבות שיפוטית.

4.

לאור האמור בתגובה המקדמית, התבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת על עתירתה במתכונתה הנוכחית. לאחר מספר ארכות שניתנו בנושא, הודיעה העותרת ביום 31.1.2022 כי היא מסכימה למחיקת העתירה ביחס לסעדים של מינוי דירקטור חיצוני ו מינוי דירקטורים מטעם המדינה משהללו באו על פתרונם, וכן הסכימה למחיקת העתירה בנוגע לסעד של קידום הליך ההפרטה , אף שסבורה היא כי טרם קיבלה מענה מלא בעניין זה. יחד עם זאת, מסרה העותרת כי היא עומדת על הסעדים הנוגעים ל אישור התיקון בתקנון העותרת ו אישור התיקונים בתקנון קרן ההשתלמות משאלו טרם באו לכלל פתרון. לאור צמצום זה, הוסיפה העותרת כי העתירה במתכונתה הנוכחית אינה מאגדת בתוכה עניינים וסעדים שונים, כטענת המשיבים. בתוך כך, טוענת העותרת כי הסעדים שנותרו לדיון קשורים בהיבטים הבאים: מדובר בעותרת אחת; הסעדים מופנים כלפי משיב אחד שהנושא נמצא באחריותו ותחת פיקוחו; וביחס לשני הסעדים נדרש אישורו של הממונה לתיקונים המבוקשים. לפיכך, מבקשת העותרת כי נדון בשני הסעדים הנותרים.

5.

לאחר שעיינו בעתירה, וכן בתגובה המקדמית שהגישו המשיבים ובעמדת העותרת לגביה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות .

6.

אכן, האופן שבו הוגשה העתירה במקור, מציב את העותרת בפני קושי, לאור ההלכה שנקבעה בפסיקתו של בית משפט זה לפיה " אין להידרש לעתירה המאגדת בתוכה עניינים שונים ונפרדים, אף מקום בו עלה בהן נושא בעל אופי דומה " (בג"ץ 8115/12 אלחמאדין נ' ראש המנהל האזרחי לאיו"ש , פסקה 9 (21.11.2016). וראו גם: בג"ץ 9019/17 מוסא נ' שר הביטחון (21.11.2017); בג"ץ 5682/20 קוביצקי ואח' נ' שר הפנים , פסקה 13 (9.9.2020)).

7.

ואולם, גם אם נקבל את טענת העותרת כי בשלב הזה, ולאור צמצום הסעדים המתבקשים, " העתירה במתכונתה הנוכחית אינה עונה להגדרת 'ריבוי עילות' " (סעיף 12 לעמדת העותרת מיום 31.1.2022), עדיין ניצבת בפני העותרת משוכה נוספת. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירה המוגשת לפני שקיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין (ראו מיני רבים: בג"ץ 6077/08 עו"ד דן נ' נציב שירות בתי הסוהר , פסקה 6 (5.8.2008); בג"ץ 8145/19 ד"ר ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 8 (2.1.2020); בג"ץ 9244/20 המועצה המקומית קדימה-צורן נ' שר הפנים , פסקה 8 (30.6.2021)). הרציונל הטמון בכלל זה הוא כי ייתכן שלאחר שתינתן החלטתה הסופית של הרשות המוסמכת, הדיון בסוגיה יתייתר, ולמצער יביא הדבר לחידוד המחלוקת בין הצדדים וכפועל יוצא לקיום דיון בצורה יעילה יותר (ראו: בג"ץ 1468/11 בן סעדון נ' השר לעניני דתות (7.4.2011); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי – עילות הסף 185-184 (2008). ראו גם: בג"ץ 5222/07 עירית חולון נ' שר הפנים , פסקה 8 (16.7.2007)).

8.

בענייננו, טרם הושלם הליך בחינתם של התיקונים, וממילא עוד לא התקבלה החלטה סופית הניתנת להעברה תחת שבט ביקורתנו. בכל הנוגע ל אישור התיקון בתקנון העותרת , עמדו המשיבים בתגובתם המקדמית על כך שבעקבות פניית העותרת, וכן פניות של חברות נוספות המנהלות קופות גמל ענפיות, נערכה ברשות החברות הממשלתיות בחינה מקיפה של נושא תשלום הגמול לדירקטורים שאינם חיצוניים ולדירקטורים שאינם ממונים מטעם המדינה בחברות המנהלות קופות גמל ענפיות. בסיומה של בחינה זו, גובשה טיוטת עמדת הממונה " תשלום גמול לדירקטור שאינו דירקטור חיצוני בחברה המנהלת קופות גמל ענפיות בלבד " אשר פורסמה ביום 31.10.2021 להערות הציבור, כאשר העותרת הגישה את הערותיה ביום 21.11.2021. מטבע הדברים, מדובר במלאכה שאיננה פשוטה, המחייבת התייחסות למכלול היבטים וקבלת עמדתם של גורמים שונים, וכפועל יוצא – דורשת זמן. בשלב הזה, טרם הושלם הליך גיבוש העמדה הסופית בסוגיה זו, ועל כן יש לאפשר לרשות למצות מהלך זה.

באופן דומה, גם סוגיית

אישור התיקונים בתקנון קרן ההשתלמות טרם הושלמה. אכן, משך הזמן שחלף מאז הוגשה הבקשה לאישור התיקונים האמורים ארוך מהראוי, אך לא התרשמנו כי ניתן לזקוף את התמשכות ההליכים לחובת המשיבים בלבד. זאת, הן בשל טיב השינויים המבוקשים, והן משום שההידברות בין הצדדים בעניין זה לא נעשתה בצורה רציפה.

9.

בעמדתה מיום 31.1.2021 העותרת לא כפרה באמור בתגובת המשיבים, ואף לא בכך שחלה התקדמות בטיפול בעניינים השונים. בצד זאת, לא הציגה כל טעם מדוע יש לדון בסעדים שנותרו בעתירה בטרם מוצו ההליכים בעניינם. אי-לכך, דינה של העתירה במתכונתה הנוכחית להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת. טענות הצדדים שמורות להם לעתיד לבוא.

10.

אשר על כן, דין העתירה להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.