בג"ץ 2732/00 אילן אמיתי נ. שר הפנים

בפני בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לעתירה.

1.העותרים (המשיבים לבקשה כאן) הגישו עתירה בה נתבקש המשיב מס' 1, שר הפנים, ליתן טעם מדוע לא תינתן להם הארכת מועד לתבוע מן המשיבה מס' 2 לעתירה (המבקשת כאן) פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965-. זאת לאחר שמנכ"ל משרד הפנים דחה את בקשתם להארכת מועד ושר הפנים טרם הכריע בערר שהגישו על החלטה זו.

2.ביום 11.4.00 הורה כב' השופט י' אנגלרד על מתן תגובת המשיבים לעתירה תוך ששים יום, כאשר לאחר קבלת תגובה זו ישוב ויידרש לעתירה. ביום 8.6.00 הודיע המשיב מס' 1 (במסגרת "תגובה מקדמית") כי נתן למבקשת (לבקשתה) ארכה של שלושים יום לשם הגשת טיעוניה בערר וכי סמוך לאחר מכן תינתן החלטה בערר. נוכח תגובה זו הוגשה הבקשה שבפני. בבקשה נטען, כי נוכח העובדה שהעתירה מכוונת, בבסיסו של דבר, כנגד המשיב מס' 1 ונוכח העובדה שמשיב זה הודיע, כי יכריע בזמן הקרוב בערר, אין טעם בהכנת תשובת המבקש לעתירה כל עוד לא הכריע המשיב מס' 1 בערר. מה גם שהכרעתו עשוייה לייתר את הדיון בעתירה. אי לכך, נתבקשה הארכת המועד עד לאחר מתן החלטת המשיב מס' 1. המשיב מס' 1 (לעתירה) מסכים לבקשה. המשיבים (לבקשה) מתנגדים לה. לטענתם המבקשת היא משיבה לכל דבר לעתירה ואין מקום לדחיית המועד לתגובתה - דבר המשהה את הדיון בעתירה.

3.לאחר עיון בטענות הצדדים, החלטתי להיענות לבקשה. הסעד המבוקש בעתירה הוא כנגד המשיב מס' 1. המבקשת עלולה להיפגע ממתן הסעד. אולם ספק אם יש לה מעמד של ממש לעניין אי קבלת החלטה על ידי המשיב מס' 1, מה גם שכאמור בבקשה, עשויה ההחלטה שתתקבל לייתר את הדיון בעתירה, לרבות הגשת תגובתה של המבקשת. משהגיש המשיב מס' 1 "תגובה מקדמית" ניתן להשיב את תיק העתירה לכב' השופט אנגלרד שיכריע בדבר המשך הדיון בה. העובדה שבשלב זה טרם הוגשה תגובת המבקשת אינה מעכבת מהלך זה.

המועד להגשת תגובת המבקשת מוארך בזה עד לחלוף עשרים יום מן המועד בו תומצא לה החלטת המשיב מס' 1 בערר.