בג"ץ 2779/18 נאצר אבו גרי נ. שר הפנים

השופט נ' סולברג :

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר 1 (להלן: העותר ) לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.

2.

העותר, תושב רצועת עזה, הוא בעלה של העותרת 2 (להלן: העותרת ) ואביה של העותרת 3. העותרות 3-2 הן אזרחיות מדינת ישראל, ומתגוררות בתחומה. לאחר נישואיהם בשנת 1995, הגישו העותר והעותרת בקשה לאיחוד משפחות. בעקבות אישור בקשת בני הזוג, עבר העותר לשהות בישראל כדין והחזיק ברישיון לישיבת ארעי. בשנת 2001, סורבה בקשת העותר לחידוש רישיון הישיבה בארץ מחמת נישואיו לגרושתו – אשתו הראשונה, תושבת רצועת עזה. לימים, התגרש העותר מאשתו הראשונה, וכיום הוא חי ברצועת עזה, אך ממשיך לשמור על קשר יומיומי עם אשתו הנמצאת בארץ, היא העותרת. ביום 13.9.2017, פנו העותרים אל הוועדה ההומניטרית (להלן: הוועדה ) בבקשה לקבלת רישיון ישיבה ארעי בישראל. בבקשה צוין כי העותרת זקוקה לסיוע מן הבחינה הפיזית, הנפשית והכלכלית, מאת בעלה, ולתמיכתו. עוד נטען, כי הנתק הממושך בין העותר לבין אשתו ובתו פוגע פגיעה קשה בתא המשפחתי, ולמעשה אינו מאפשר קיומם של חיי משפחה תקינים. משלא ניתנה החלטת הוועדה בבקשה בחלוף ששה חודשים, הוגשה העתירה שלפנינו.

3.

לאחרונה, ביום 5.10.2018, הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיבים, ממנה עולה כי לאחר שהוועדה המקצועית המייעצת לשר הפנים בחנה את עניינו של העותר והעבירה את המלצתה, החליט המשיב לדחות את בקשת העותר לרישיון לישיבת ארעי בישראל.

4.

נוכח החלטת המשיב בעניינו של העותר, במצב הדברים הנוכחי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. ככל שהעותרים מבקשים להשיג על ההחלטה שניתנה, וככל שיש להם עילה לעשות כן, שמורה להם זכותם להגיש עתירה כדין לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בהתאם ל צו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח- 2018 , שנכנס לתוקף בחודש מאי 2018.

5.

על יסוד האמור, העתירה נמחקת.

אין צו להוצאות.