פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2786/09
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרים:
1. איאד סאלם
2. פלסטין סאלם
3. רואא סאלם
4. גיהאד סאלם
5. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה
זלצברגר
נ ג ד
המשיב:
המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ח בכסלו התש"ע
(15.12.09)
בשם העותרים:
עו"ד עידו בלום; עו"ד אלעד כהנא
בשם המשיב:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי; עו"ד ענר הלמן
החלטה
1.
שקלנו את טיעוני הצדדים ואת עמדתם לפיה יש לדון בעתירה זו בנפרד מעתירות אחרות בהן נדונה השאלה של השתקעות תושבי עזה באיו"ש (להלן – העתירות העקרוניות). בשים לב לכך שהעותר מוחזק במשמורת, לא ראינו – לעת הזו – להורות על איחוד הדיון עם העתירות העקרוניות.
2.
ניתן בזה צו על תנאי כמבוקש. המשיב יגיש תשובתו תוך 21 יום.
3.
רשמנו לפנינו את הודעת המשיב בס' 15 להודעת העדכון מיום 16.11.09, כי המשיב יימנע מהרחקתו של העותר לרצועת עזה עד להחלטה אחרת של בית משפט זה.
4.
ב"כ העותר ביקש להורות על שחרורו של העותר מן המשמורת בה הוא מוחזק עד לביצוע הגירוש. המשיב התנגד לבקשה זו. כפי שפירט בהודעתו, בעניינו של העותר הצטבר חומר בטחוני שלילי המצביע על הסיכון שנשקף ממנו לבטחון האזור – זאת בנפרד מכתב האישום שתלוי ועומד נגדו בבית המשפט הצבאי יהודה. המשיב הציע להעמיד לעיוננו, במעמד צד אחד, את החומר הבטחוני החסוי העומד בבסיס קביעתו האמורה. נוכח התנגדות העותר לעיון בחומר החסוי במעמד צד אחד, קמה חזקת הכשרות והתקינות של החומר הנדון ושל קביעת המשיב בדבר הסיכון שנשקף מן העותר לבטחון האזור (בר"ם 5237/05
משרד הפנים נ' טוביאס קרלסון (לא פורסם, 25.4.06) כפי שקבענו בהחלטתנו הקודמת.
לפיכך לא ראינו, לעת הזו, להורות על שחרור העותר ממשמורת.
ניתנה היום, כ"ח כסלו, תש"ע (15.12.2009).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט