בבית המשפט העליון
בג"ץ 281/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
העותרת:
אלמגור ארגון נפגעי הטרור (ע"ר)
נ
ג
ד
המשיב:
ניצב אהרון פרנקו
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת: עו"ד נ' ורצברגר
בשם המשיב: עו"ד תדמור עציון, פרקליטות המדינה
פסק – דין
השופטת א' פרוקצ'יה
1.העותרת מבקשת בעתירתה להורות למשיבים להתיר לה להציב משמרות מחאה בסמוך למלון המלך דוד בירושלים, בו אמור להתאכסן נשיא ארה"ב בביקורו בישראל הנפתח היום, וכן במתחם התיקשורת בסמוך לבית ראש הממשלה ברח' עזה בירושלים (להלן – המיתחמים המבוקשים).
העתירה הוגשה לבית המשפט רק אתמול, 8.1.08, כאשר ביקור הנשיא מתוכנן להיפתח היום, 9.1.08.
2.העותרת הינה עמותה רשומה, המאגדת משפחות נפגעי טרור. היא מבקשת להפגין בעת ביקורו של נשיא ארה"ב כנגד נסיון הממשל האמריקאי ללחוץ, כטענתה, על ישראל לויתורים ומחוות כלפי ארגוני הטרור, אש"פ וחמאס.
3.על פי העתירה, בקשה העותרת להעמיד משמרות מחאה בנות 51 איש כל אחת בסמוך לשני המיתחמים המבוקשים. המשטרה אישרה בעיקרון את קיומן של משמרות המחאה, אך סרבה להתיר את קיומן במיתחמים האמורים, והציעה מיקומים מרוחקים יותר מזירת ההתרחשות. לדעת העותרת, החלופות המוצעות פוגעות פגיעה ממשית באפקטיביות של משמרות המחאה. כן היא קובלת על כך שהיא פנתה יום לפני הגשת העתירה, קרי ב-7.1.08, למפקד המחוז בענין זה, אך החלטתו טרם ניתנה עובר להגשת העתירה.
העותרת טוענת כי בסירוב המשטרה להתיר את ההפגנה במיתחמים המבוקשים נפגע חופש הביטוי וחופש ההפגנה שהיא זכאית להם. הנסיון להרחיקה מזירת הפעילות העיקרית שתתרחש סביב ביקור נשיא ארה"ב מנוגד לזכויותיה על פי הדין, ואינו מאזן כראוי בין שיקולי חופש הביטוי לשיקולי הבטחון ושיקולים אחרים, שאפשר שמנחים את המדינה בהתייחסותה לענין זה.
4.המדינה השיבה הבוקר לטיעוני העותרת בעתירתה. בתשובתה היא מציינת, בראש וראשונה, את העובדה כי בקשות מפורטות של העותרת למשמרות המחאה, על פירוט מקומן ועיתויין, הגיעו למשטרה רק ביום 7.1.08, כיומיים עד שלושה ימים בלבד לפני המועד המבוקש לקיום ההפגנה, ולא חמישה ימים כנדרש על פי סעיף 84(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א-1971 . במועד הגשת הבקשות כאמור, היערכות המשטרה למבצע הביקור כבר גובשה וסוכמה. עם זאת, וחרף הקושי הרב בשל עומס ולחץ הארועים, המשיב התייחס לבקשות לגופן, ואישר את קיום משמרות המחאה, תוך שהוא מתנה את קיומן בתנאי מיקום שונים מהמבוקש.
אשר למיתחם מלון המלך דוד, לטענת המשיב מדובר באיזור המהווה כולו "טריטוריה בטחונית", ומשיקולי בטחון לא ניתן לאשר את הבקשה לקיום הפגנה באיזור זה. לעותרת הוצעה חלופה לקיים את האסיפה בצד הדרומי של המלון בגן הסמוך לרח' המלך דוד ורח' אדמוני שאינו חלק מהמיתחם המאובטח, והמרוחק כמאה מטרים מן המיקום המבוקש, אך העותרת דחתה חלופה זו. כן הוצעו חלופות נוספות שנדחו על ידי העותרת (סעיפים 25 ו-26 לתשובת המדינה).
אשר למיתחם בית ראש הממשלה (רח' בן מימון פינת בלפור), הבקשה נבחנה ביום הגשתה, ובאותו יום התקיימה פגישת תיאום בין נציגי העותרת לקצין אגף המבצעים של המשטרה במרחב מוריה. מטעמים בטחוניים, מיקום זה לא אושר כמקום הפגנה, אך הוצעה חלופה ברח' המלך ג'ורג' מול בית הכנסת הגדול, שניתן לממשה בשעת ביקורו של נשיא ארה"ב בבית ראש הממשלה. העותרת דחתה חלופה זו. חלופה נוספת בגן העצמאות מול הקונסוליה האמריקאית נדחתה אף היא על ידי העותרת (פסקה 28 לתשובה).
5.דין העתירה להידחות על הסף.
פתח דבר, העתירה הוגשה באיחור רב ביותר, בסמוך ממש להגעתו של נשיא ארה"ב לישראל, כאשר ההיערכות לביקור וסידורי האבטחה המורכבים כבר הוכנו וגובשו מבעוד יום. בנסיבות אלה, בהן בקשות העותרת הוגשו אך שעות ספורות לפני תחילת הביקור, ומקום שניתן היה להיערך להגשתן במועד סביר, חל שיהוי ניכר בהתנהלותה של העותרת. שיהוי זה לא רק פוגם בעתירה בהיבט המשפטי, אלא יש בו גם כדי להכביד הכבדה ניכרת על המערך המבצעי הנדרש להתייחס לנושא, לגבש את עמדתו, ולשקול חלופות ראויות במישור המעשי, וכל זאת במטרה לאפשר לעותרת מימוש חופש הביטוי וההפגנה הנתון לה, זכויות שאינן נתונות במחלוקת.
6.לגופה של העתירה, החלטת המשיב ביחס למיקומן האפשרי של משמרות המחאה של העותרת עומדת במבחן הביקורת השיפוטית, ואין מקום להתערב בה ולשנותה.
עקרון מוסד הוא כי לכל אזרח ולכל גוף בישראל עומדת זכות ביטוי וזכות הפגנה. זכויות אלה הן מיסודות המשטר הדמוקרטי, ומסממניו המהותיים והבסיסיים ביותר; עם זאת, זכויות אלה אינן מוחלטות, וכאשר עומדים כנגדן ערכים חשובים שבאינטרס הציבור, יש לאזנם אלה מול אלה, כדי לגבש קו פעולה סביר שיעלה בקנה אחד עם האינטרס החברתי הכללי ועם ההגנה על זכויות הפרט כאחד (בג"צ 2979/05 מועצת ישע נ' השר לבטחון פנים ; בג"צ 1928/96 מועצת ישע נ' ניצב אריה עמית, פד"י נ(1) 541; בג"צ 150/93 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל , פד"י לח(2) 393); בג"צ 3634/02 טבנקין נ' עירית ירושלים , תק-על 2002(2) 1633). ההגנה על אינטרס בטחון הציבור הוא ערך רב משקל, העשוי לגרוע מחופש הביטוי וההפגנה בנסיבות מתאימות (בג"צ 6658/93 עם כלביא נ' מפקד תחנת ירושלים , תק-על 94(2) 2362).
7.במקרה זה עומדים שיקולי בטחון מהמעלה הראשונה כנגד זכותה החוקתית המוכרת של העותרת לביטוי ולהפגנה. ביקורו של נשיא ארה"ב מצדיק היערכות בטחונית מדוקדקת ונשיאה באחריות עליונה לשלומם של המבקרים כמו גם של אזרחי ישראל. שיקולי הבטחון שעל הגורמים המוסמכים לשקול בכל הקשור לאבטחת המוקדים בהם ישהה נשיא ארה"ב בביקורו בישראל הם בעלי משקל מכריע להגנת חיים ושלום הציבור. עם זאת, הרשויות התירו לעותרת לקיים את אספותיה באתרים הסמוכים, יחסית, למקום הימצאו המתוכנן של נשיא ארה"ב בזמנים שונים בעת ביקורו בירושלים. בעמדת הרשות המוסמכת נעשה איזון ראוי בין זכויותיה של העותרת לבין אינטרסים בטחוניים מן המעלה הראשונה.
לא מצאתי כי המשיב חרג ממידת הסבירות במדיניות בה נקט בסירובו להתיר לעותרת לקיים את משמרות המחאה במיתחמים המבוקשים, ובהציעו חלופות שונות לצורך כך. חרף האיחור הרב בפנייתה של העותרת לקבלת אישור לאספות, ובמסגרת האחריות הכבדה והכוללת לאבטחת הביקור המוטלת על מפקד האיזור, ניתנה הדעת לפרטי הפנייה, הופעל שיקול דעת, והוצעו חלופות שונות ראויות על פי תנאי המקום, הזמן, ובהתחשב במורכבות הבטחונית המיוחדת. החלופות האמורות מאזנות איזון ראוי בין השיקולים השונים על פי משקלם היחסי. אין, אפוא להתערב בהחלטת מפקד המחוז, ויש להותירה בעינה.
נוסיף, כי אנו מקווים שככל שתבחר העותרת באחת החלופות שהוצעו לה, יוכלו משמרות המחאה להיערך לכך, וכי השעה עדיין אינה מאוחרת לכך.
לאור האמור, העתירה נדחית על הסף.
ניתן
היום, ב' בשבט תשס"ח (9.1.08).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט