בג"ץ 2835/21 פלוני נ. מדינת ישראל - המנהלת הבטחונית לסיוע ושיקום סייענים

השופט ע' פוגלמן :

בגדרי העתירה שלפנינו מבקש העותר כי נוציא צו על תנאי שיורה למשיבה, המינהלה הביטחונית לסיוע ולשיקום סייענים, "לחזור ולקלוט את העותר להמשך שיקומו וקבלת סיוע בשכ"ד ו/או מתן פתרון דיור לו ולבני משפחתו". לטענתו, העותר שימש כסייען עבור שירות הביטחון הכללי במשך כ-12 שנה עד לחשיפתו על ידי גורמי טרור ברצועת עזה. הוא מוסיף ומציין כי נמלט מעזה בשל סכנה לחייו, וכי הוא ובני משפחתו קיבלו תושבות והתגוררו בישראל בסיוע שקיבלו מהמשיבה. כנטען בעתירה, המשיבה חדלה מסיוע לעותר בדמי השכירות ואנשיה "ניתקו כל מגע עם העותר". לטענת העותר, התנהלות המשיבה אינה סבירה, פוגעת בצורה בלתי מידתית בזכויותיו ועולה כדי הפרת הבטחה מינהלית.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להימחק על הסף. מבלי להידרש לגופן של הטענות שמעלה העותר בעתירתו, עליו להקדים ולהעלות אותן בפנייה בכתב לרשות המוסמכת (בג"ץ 7341/20 פלונית נ' משרד החינוך (28.10.2020); בג"ץ 7129/20 היכל התרבות כרמיאל ע"ש נרקין בע"מ נ' שר התרבות והספורט (19.10.2020)). כידוע, הכלל בדבר מיצוי ההליכים אינו כלל טכני: בחלק מהמקרים הוא עשוי לחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית, ובכל מקרה יש בו כדי לתרום לגיבוש התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעת בית המשפט בעניין (בג"ץ 2818/21 רביד נ' משרד הבריאות (25.4.2021); בג"ץ 7387/20 הלב היהודי ברשות אלי יוסף נ' ראש הממשלה (27.10.2020)). לעתירה לא צורפה פנייה כאמור ומשכך אין היא עומדת בחובת מיצוי ההליכים.

העתירה נדחית אפוא על הסף. מובן שטענות העותר שמורות לו לאחר מיצוי הליכים כדין.

אין צו להוצאות.