פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2836/03
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשים-העותרים:
1. ראש עיריית
אשדוד, צבי צילקר
2. עיריית אשדוד
3. הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד האוצר
2. משרד הבריאות
3. מינהל מקרקעי ישראל
4. משרד הפנים- הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום
בקשה דחופה למתן צו ביניים
בשם המבקשים-העותרים:
עו"ד רוני עמיר
בשם המשיבים:
עו"ד אורית קורן
החלטה
בפני בקשה למתן צו ביניים, אשר יורה למשיב 1 להימנע מלקדם בהליכי חקיקה כל הצעת חוק לביטול חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002 (להלן: חוק בית חולים באשדוד או החוק ), וזאת עד למתן הכרעה בעתירה שהוגשה על ידי המבקשים, ועל מנת שלא לייתר את הדיון בעתירה.
עניינה של העתירה בבקשה כי בית המשפט יורה למדינה לפרסם מכרז פומבי להתקשרות עם יזם, לתכנון, הקמה, החזקה והפעלה של בית חולים באשדוד, וכן שיורה לוועדה המחוזית לדון ולהכריע בתכנית בניין עיר 81/101/02/3, אשר כוללת הוראות בעניין הקמת בית חולים באשדוד. זאת, בהסתמך על הוראות חוק בית חולים באשדוד, אשר פורסם ביום 30.1.02. בדיון בעתירה שהתקיים ביום 23.11.05 החליט בית המשפט לדחות את המשך שמיעתה, על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.
לאחר שבמשך מספר חודשים התנהלו בין הצדדים מגעים להשגת הסדר, במסגרתם אף נבחנה האפשרות להקמת בית החולים על ידי יזם פרטי, תוך מתן פטור ממכרז ל"מכבי שירותי בריאות" ולעמותת "רפואה וישועה", הגישו המבקשים ביום 26.9.06 בקשה דחופה לקביעת מועד דיון. בקשה זו הוגשה נוכח העובדה שהגיע לידיעת המבקשים כי המשיב 1 מציע לבטל את חוק בית חולים באשדוד, במסגרת הצעת שר האוצר למדיניות הכלכלית לשנת 2007. לטענת המבקשים, חקיקה מוצעת זו עומדת בניגוד לכל ההבטחות והסיכומים שניתנו להם עד כה, וחרף קיומו של הליך תלוי ועומד בבית משפט זה בעניין אכיפת החוק. בתגובתם לבקשה טענו המשיבים כי הם פועלים בהתאם להוראות החוק בכל הנוגע להקמת בית החולים, ואף בוחנים במקביל את האפשרות להקמת בית חולים בבעלות פרטית באשדוד. עם זאת, המשיבים הוסיפו כי הממשלה סבורה שמן הראוי לבטל את החוק, ולשם כך הגישה לכנסת הצעת חוק לביטולו, אשר נכללה בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההסדרים ), ואשר כבר עברה קריאה ראשונה. ביום 19.11.2006 החלטתי כי התיק יקבע לשמיעה לפי סדרי היומן הרגילים, ובהתאם להחלטה זו נקבע התיק לדיון ליום 11.7.07. עקב כך הוגשה הבקשה שלפני.
בבקשתם מציינים המבקשים כי ביטול חוק בית חולים באשדוד, באמצעות חוק ההסדרים, עלול לפגוע קשות בזכויותיהם של תושבי אשדוד, ולסכל מאמצים של למעלה מעשור להקמת בית החולים, וזאת ללא סיבה מוצדקת. כן מעלים המבקשים טיעונים לעניין יעילותו של החוק ולעניין המעמסה המועטה שהוא מטיל, לגישתם, על המשיבים. המבקשים טוענים כי קידום הצעת החוק לביטול חוק בית חולים באשדוד, בעוד עתירה ליישומו של החוק תלויה ועומדת, מהווה חוסר תום לב ויש בה כדי ליתן פרס למשיבים, אשר לא פעלו בהתאם להוראות החוק. המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם, שכן קידום הליכי החקיקה עלול להביא למעשה עשוי של ביטול החקיקה, אותה מבקשים המבקשים לאכוף בעתירתם, ואילו למשיבים לא יגרם כל נזק, שכן החוק ניתן לביטול גם בעיתוי אחר. לפיכך עותרים המבקשים לצו ביניים, אשר ישמר את המצב הקיים וימנע שינויים בלתי הפיכים, אשר ייתרו את העתירה.
דין הבקשה להידחות. בית משפט זה פסק לא אחת כי ככלל, בית המשפט ימנע מלהתערב בהליכי חקיקה, כל עוד אלה נמשכים, וכי מקומה של ההתערבות השיפוטית בחקיקת הכנסת הינו לאחר סיומם של הליכים אלה. בעניין דומה נפסק מפי השופט מצא:
" בית-משפט זה פסק לא פעם, כי ככלל תימנע הרשות השופטת מהתערבות בהליך החקיקה כל עוד הוא נמשך, וכי הביקורת השיפוטית על דברי חקיקה עשויה להתקיים רק לאחר סיומם של הליכי
החקיקה ... אמנם ייתכן כי במקרים יוצאי דופן יתערב בית המשפט בהליך החקיקה אף בטרם הסתיים; אך המקרה שלפנינו אינו אחד ממקרים אלה... יפים לכאן דברי השופט ברק בבג"ץ 761 / 86
מוחמד מיערי נ' יושר-ראש הכנסת , פ"ד מב( 4) 868, 876 :
'רק במקרים יוצאי דופן ראוי הוא להקדים את ההתערבות לשלב שבו טרם נסתיים הליך החקיקה. המקרה שלפנינו אינו מקרה נדיר שכזה. מחד גיסא, לא נוצרות עובדות סופיות, שביקורת "מאוחרת" לא תוכל להתמודד עמן בצורה יעילה. מאידך גיסא, דחיית הביקורת מאפשרת לכנסת למצות את כל ביטוייה הפוליטיים בלא התערבות שיפוטית, תוך יצירת מציאות נורמטיבית שבה עשויה ההתערבות השיפוטית להיות מיותרת. במצב דברים זה עדיף תמיד לאפשר לגוף המחוקק לנהל את סדריו ללא התערבות שיפוטית'".
(בג"ץ 10703/02 המועצה לשיווק פרי הדר נ' ממשלת ישראל (לא פורסם). ראו גם בג"ץ 11716/05 פרץ נ' יו"ר הכנסת ואח' (טרם פורסם); בג"ץ 10253/04 העמותה לקידום הפיזיוטרפיה בישראל נ' העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק (טרם פורסם); בג"ץ 761/86 מיעארי נ' יושב ראש הכנסת , פ"ד מב(4) 868, 873-874).
אמנם, ייתכנו מקרים יוצאי דופן בהם יתערב בית המשפט בהליך החקיקה, אף בטרם זה הסתיים, אולם המקרה שבפניי אינו נכלל בגדר מקרים חריגים אלה. המבקשים לא העלו כל טענה המהווה עילה להתערבות שיפוטית בהליך החקיקה. התערבות כה נדירה יכול שתידרש, למשל, בשל פגם דיוני כלשהו בהליך החקיקה היורד לשורש ההליך. בקשתם של המבקשים להתערבות בית המשפט מושתתת כולה על העובדה שאם יתקבל חוק ההסדרים, יבוטל חוק בית חולים באשדוד וייתר את הדיון בעתירה. טענה זו אינה מגלה עילה להתערבותנו. למבקשים אין זכות מוקנית למצב המשפטי הקיים, ואף לו היתה מתקבלת עתירתם, לא היתה כל מניעה מקבלתו של חוק אשר ישנה מצב משפטי זה, כל עוד יעמוד החוק בביקורת החוקתית. בנסיבות העניין, בעת היות התיקון לחוק הקיים מונח על שולחן הכנסת, הזירה הראויה למניעת חקיקתו היא בכנסת עצמה. מקומה של הביקורת השיפוטית, ככל שתועלה טענה בדבר חוקתיות חוק ההסדרים, יהא לאחר סיומם של הליכי החקיקה. אין, אפוא, הצדקה במקרה דנן לסטות מהכלל לפיו בית המשפט לא יתערב בשלב בו טרם הסתיימו הליכי החקיקה, כדי למנוע את חקיקתו של חוק.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בכסלו התשס"ז
(17.12.2006).
ה
נ ש י א ה