פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
2836/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט נ' סולברג
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בכסלו התשע"ה
(1.12.14)
בשם העותרים:
עו"ד עדי לוסטיגמן
בשם המשיבה:
עו"ד יצחק ברט
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
העותרת – אלמנת תושב ישראל ואם ילדיו תושבי ישראל – מקבלת מאז 2001 היתרי שהיה בישראל, אך לא זכתה למעמד א/5 ורשיון ישיבה נוכח חוק הוראת השעה. הועדה המקצועית ההומניטרית לא המליצה (ב-2012) לקבל את בקשתה למעמד א/5 והשר אישר את ההמלצה. ומכאן העתירה. היתרי השהיה נמשכים. בהחלטתנו מיום 2.12.13, לאחר דיון ראשון בעתירה, ציינו כי על פני הדברים ונוכח היתר השהיה המתחדש לא ראינו לכאורה מקום להתערבות בהחלטת השר. ואולם, ביקשנו התיחסות למקרה אחר שלגביו נטען כי ניתן בנסיבות דומות מעמד א/5. מתשובת המדינה עולה כי יש הבדל בין המקרים. עם זאת החזרנו את התיק לדיון הרכב כדי לברר אם ניתן לסייע לעותרת. ביררנו כי היתרי השהיה, בעקבות החלטות מינהליות לאחר פסיקה קודמת, יינתנו לשנתיים. נאמר לנו לשאלתנו, כי ישנו תהליך, שלא בשל עדיין עקב השגות שונות, למתן אפשרות לביטוח בריאות ציבורי בתשלום (שונה מן הביטוי הממלכתי אך עדיף על הפרטי) לבעלי היתרי שהיה, שכנמסר יכללו גם בעלי היתרים הומניטריים. העותרת זכאית לרשיון עבודה ולקצבאות ילדים ושארים. ובכל זאת, עדיין יש הבדל בין אלה ובין א/5 המזכה, למשל, בביטוח בריאות ממלכתי מלא וברשיון נהיגה.
חוששנו כי לא נוכל להיעתר לעתירה. ואולם, נתנו אל לבנו כי ב-15.8.15 ימלאו לעותרת חמשים שנה. אנו מבקשים כי עניינה יידון אז מחדש בועדה המקצועית ההומניטרית, כתום כמעט שלוש שנים מדיון קודם (לאחרונה נדון עניינה באוקטובר 2012), תוך הבאה בחשבון של גורמי הזמן (אז יקרב הדבר לחמש עשרה שנות היתרי שהיה) והגיל. העותרת תגיש בקשה לקראת המועד. איננו נוטעים מסמרות לגבי החלטת הועדה והשר. בכפוף לכך נמחקת העתירה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ט' בכסלו התשע"ה (1.12.2014).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט