פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
2855/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה
3. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד אריה אבריאל
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1.
העותרת והמשיב 3 גרושים ומנהלים הליכים בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה (המשיב 2; להלן: בית הדין האזורי . ההליכים להלן: ההליך הרבני ). כדרכם של הליכים מסוג זה, ההליך הרבני מתנהל בדלתיים סגורות. לימים תבעה העותרת בבית משפט השלום בחיפה את עורכי דינה לשעבר על רשלנות מקצועית (להלן: התובענה האזרחית ). לצורך ניהול תובענה זו היא ביקשה להסיר את הגבלת הפומביות מהמסמכים שהוגשו בהליך בבית הדין האזורי (מטעם זה הורה בית משפט השלום שהתובענה האזרחית תתנהל בדלתיים סגורות). ביום 10.11.2020 הורה בית הדין האזורי לעותרת להגיש רשימת מסמכים "מצומצמת וספציפית" שהיא מבקשת להציג בתובענה האזרחית. העותרת הגישה רשימה ובה למעלה מ-250 מסמכים מבוקשים, ולצידה הסבר כללי על הצורך במסמכים רבים כל כך. בית הדין האזורי דחה ביום 20.12.2020 את הבקשה החדשה משום שמדובר ב"רשימה ארוכה, מוגזמת ומופרזת מאוד", בניגוד להחלטתו הקודמת.
2.
ביום 25.1.2021 דחה המשיב 1 (להלן: בית הדין הגדול ) את בקשת העותרת לערער על החלטת בית הדין האזורי. צוין שהעותרת לא עמדה בנטל להוכיח כי מסמך מסוים נחוץ עד כדי כך שתוסר הגבלת הפומביות ב"תיק משפחתי": לא הוכח שכל המסמכים נחוצים כדי להראות רשלנות של עורכי דינה; היה אפשר לכל הפחות להציג את הצורך בכמה מסמכים בולטים, אולם לא הובאה אפילו דוגמה אחת; המשיב 3 הדגים חשש לכך שתיחשף – לדבריו – השמצה נגדו שאינה קשורה לתובענה האזרחית; הוא טען שהעותרת ניהלה בעבר הליכים לא ראויים, ולכן עולה חשש שגם בקשתה זו אינה בתום לב. ביום 31.1.2021 דחה בית הדין הגדול בקשה לעיון חוזר בהחלטתו. נקבע שלא התמלאו התנאים לכך; צוין שהחלטת בית הדין האזורי נומקה היטב; והודגשה החשיבות של הגבלת פומביות הדיונים בעניינים אלה. העותרת פנתה לבית הדין האזורי בבקשה נוספת, אולם זה דחה אותה ביום 15.3.2021 מאחר שלא מצא בה עילה של ממש לשינוי החלטתו.
3.
מכאן העתירה שלפניי. העותרת טוענת שהחלטות בית הדין האזורי ובית הדין הגדול יביאו למעשה לדחיית התובענה האזרחית ולשלילת זכותה לגישה לערכאות. היא מוסיפה שהפגיעה הצפויה במשיב 3 קלה משום שהדיון בתובענה האזרחית יתקיים בדלתיים סגורות; שהליך זה דורש בחינה של כל המסמכים בהליך הרבני כדי להראות את הנזק שנגרם לעותרת; שהנתבעים שם כבר היו חשופים ליחסים בין העותרת למשיב 3; ושאותם נתבעים מתנים את הסכמתם להגשת מסמכים מההליך הרבני בחשיפת כולו.
4.
לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. התערבותו מוגבלת למקרים חריגים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי או אם נדרש סעד מן הצדק (בג"ץ 489/20 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 6 (21.4.2020)). בתי הדין האזורי והגדול לא חסמו בפני העותרת את הדלת להוכיח צורך במסמכים מסוימים כדי לנהל את התובענה האזרחית. הם איזנו בין השיקולים השונים, לרבות פרטיות מעיני גורמים שאינם הצדדים הישירים להליכים (על עיון של צדדים שלישיים במסמכים מתיק שהתנהל בדלתיים סגורות, ראו בע"ם 8959/20 פלוני נ' פלוני (18.4.2021)). לא מצאתי שיש באיזון האמור, ודאי נוכח כך שאין מדובר בהחלטה סופית בסוגיה, כדי לבסס אחת מעילות ההתערבות האמורות. אשר לחשיפת הנתבעים בתובענה האזרחית ליחסי העותרת והמשיב 3, הרי שכפי שהעותרת עצמה מתארת, ההליך הרבני נמשך כמה שנים לאחר שאותם נתבעים סיימו לייצג את העותרת. עוד ברור שדרישתם לראות את התיק כולו אינה מחייבת איזו מהערכאות.
העתירה נדחית אפוא על הסף. מאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ט"ו באייר התשפ"א (27.4.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת