פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2859/99 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים
:
1. תמרה מקרינה
2.
תגיר אבאזוב
3.
אולגה אבאזוב
4.
אלכסיי אבאזוב (קטין)
5.
יקטרינה אבאזוב (קטינה)
6.
אורין פיפר
7.
מוריאל דיקסון
8.
ג'ורג'ינה מונטמיור
9.
קארין פוסט
10.
רנאטה פידה
11.
נטליה פידה (קטינה)
12.
ג'סטינה הלריה צ'פאנה קסטרו
13.
אליאנה רושקה
14.
ג'ון אנזולה
15.
פלוני
16.
האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת
נגד
המשיבים
:
1. שר הפנים
2.
מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
בקשה למתן צו ביניים
תאריך
הישיבה: יב בסיון התשנ"ט (27.5.99)
בשם
המבקשים: עו"ד הרב אורי רגב; עו"ד
ניקול מאור (סנטר)
בשם
המשיבים: עו"ד יהודה שפר
החלטה
המבקשים 14-1 (להלן: המבקשים) שוהים בישראל (חלקם מאז חודש מאי 1997) מכוח רשיון לישיבת ביקור מסוג ב2/, המגביל את שהייתו בישראל של המחזיק בו לתקופה של שלושה חודשים. לצד רשיון זה ניתן למבקשים אישור לעבוד. תקופת שהיית המבקשים בישראל מכוח רשיון הישיבה שקיבלו ניתנת להארכה על-ידי שר הפנים - על-פי סעיף 3(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952- - וזאת לתקופת הארכה כוללת של שנתיים. עוד יצוין כי המבקש 15 שוהה בישראל בלא מעמד חוקי והמשיבים הודיעו כי יגישו לעניינו תגובה בנפרד.
סיפורם האישי של כל המבקשים דומה: לאחר שהגיעו לישראל והתגוררו בה תקופה ארוכה, החליטו כי ברצונם להימנות על בני הדת היהודית, והחלו על-כן בלימודי יהדות. משסיימו את לימודיהם אלו נסעו לתקופה קצרה לארץ זרה, שם התגיירו במסגרת מוסדות היהדות הרפורמית או הקונסרבטיבית. לאחר-מכן שבו המבקשים לישראל וביקשו לקבל תעודות עולה מכוח סעיפים 3(א) ו4-ב לחוק השבות, תש"י1950-, ולהירשם כיהודים בסעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין. ברם, בקשתם סורבה על-ידי המשיבים, אשר גורסים כי ההלכה שנקבעה בבג"צ 264/87 ואח' התאחדות הספרדים שומרי תורה - תנועת ש"ס ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ואח' , פ"ד מג(2) 723, אינה חלה על עניינם של המבקשים.
המבקשים עתרו איפוא לבית-משפט זה למתן צו על-תנאי שיורה למשיבים לנמק את סירובם זה. החלטתי כי עתירה זו תידון בפני הרכב של שלושה שופטים.
מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה עתרו המבקשים למתן צו ביניים אשר יורה למשיבים להעניק להם מעמד של תושבים ארעיים, על-פי רשיון לישיבת ארעי מסוג א5/, וזאת עד להכרעה בעתירתם. לעניין זה טענו המבקשים, כי מעמדם כבעלי רשיון ישיבת ביקור מסוג ב2/ מונע מהם לקבל שירותים במסגרת המוסד לביטוח לאומי, לרבות שירותי ביטוח רפואי, וכי תוקפו הקצר של רשיון הישיבה שניתן להם, מרתיע מעסיקים רבים מלהעסיקם. קשיים אלו, הוסיפו המבקשים, עלולים להביאם לידי עזיבת המדינה. עוד טענו המבקשים, כי יש להעניק להם את הסעד המבוקש על-ידיהם משום שהמשיב 1 אינו מוסמך להאריך את תוקף ישיבתם מכוח רשיון לישיבת ביקור מסוג ב2/ מעבר לתקופה של שנתיים, ועל-כן קיימת מניעה חוקית להארכת רשיון ישיבתם של חלק מן העותרים מעבר לחודש אוגוסט 1999 (החודש שבו מסתיימת עבורם תקופת ההארכה של שנתיים).
המשיבים, מצידם, מבקשים לעכב את הדיון בעניינם של המבקשים עד למתן פסק-דין בשני עניינים אחרים התלויים ועומדים כיום בבית-משפט זה, ואשר נושאם הוא תוקפו של גיור הנערך במסגרת מוסדות התנועה הרפורמית. המשיבים הודו כי הדיון בהליכים נוספים אלו אינו צפוי להסתיים בקרוב, ולאור זאת הודיעו כי הם מסכימים לשמר את מעמדם של המבקשים כתיירים בעלי רשיון לישיבת ביקור מסוג ב2/ עם אישור עבודה, עד לסיום בירור עתירתם, ואף לשוב ולחדש מעמד זה מידי שלושה חודשים. המשיבים הודיעו עוד, בתגובה להצעתי, כי אינם מוכנים לשפר את מצבם של המבקשים על-ידי קידומם למעמד של תושב ארעי, וזאת משום שהענקת מעמד כזה גוררת אחריה את רישומם במרשם האוכלוסין. על-כן טענו המשיבים עוד, כי אין להעניק למבקשים צו ביניים כמבוקש על-ידם, משום שצו זה אינו מיועד לשנות את המצב הקיים, לא כל שכן בענייני סטטוס.
ככלל, סעד ביניים שמעניק בית-משפט זה לעותרים אליו, מיועד להקפיא ולשמר את מצב הדברים כפי שהוא בעת הגשת העתירה, וזאת עד להכרעה בה. שכן, עצם הגשת העתירה - אפילו היא מוצדקת לכאורה על-פניה - אינו מקנה למגיש העתירה זכות כי בית-משפט זה ייטיב את מצבו.
אולם אין זה כלל בל-יעבור. תכליתו של צו הביניים היא לאפשר את מתן הסעד הסופי בעתירה, אם תתקבל. על-כן ייתכנו נסיבות יוצאות דופן, אשר בגידרן יזכה מגיש עתירה לבית-משפט זה בצו ביניים המיטיב את מצבו.
קשייהם של המבקשים לנהל את חייהם השוטפים בתקופה שעד להכרעה בעתירתם, אינם מבוטלים. לאור בקשת המשיבים לדחות את הדיון בעניינם של המבקשים לתקופה ארוכה, נראה כי קשייהם של המבקשים אף עשויים להצדיק לכאורה את מתן צו הביניים המבוקש על-ידיהם.
כאמור, היצעתי למשיבים להסכים להעניק למבקשים רשיון לישיבת ארעי מסוג א5/. המשיבים לא קיבלו הצעתי זו, וזאת לנוכח מדיניותו של המשיב 1 שלא לרשום במרשם האוכלוסין - אפילו לתקופת ביניים - מי שלגישתו אינו זכאי מלכתחילה להיות רשום בו. בחרתי על-כן ללכת בדרכו של חברי, השופט מישאל חשין, אשר החליט במקרה דומה שהובא בפניו ביום 1.6.99 לדחות את ההכרעה בשאלת מתן צו הביניים לתקופה של ארבעה חודשים. שכן, בתקופה זו, אפשר שמדיניות המשיב 1 תשתנה לאור חילופי השלטון, והמשיבים יסכימו להעניק למבקשים רשיון לישיבת ארעי מסוג א5/ עד לסיום הדיון בעתירה שהגישו.
אשר-על-כן אני מורה למשיבים להגיש לקראת סוף חודש ספטמבר הודעה לבית-המשפט, שבגידרה יודיעו על החלטתו של שר הפנים החדש בנוגע למבקשים. על-פי תוכן ההודעה אחליט על המשך ההליכים.
רשמתי לפניי את הסכמת המשיבים לחדש את רשיון ישיבת הביקור מסוג ב2/ (וכן את אישור העבודה) שניתן למבקשים עד לסיום הדיון בעתירתם.
המשיבים יגישו את תגובתם לעניינו של המבקש 15 בתוך שבעה ימים.
ניתנה היום, ח בתמוז
תשנ"ט (22.6.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99028590.
L04