בג"ץ 2866/17 עו"ד רובין חנוך נ. משרד המשפטים

השופט י' דנציגר:

1.

העותר, עורך דין במקצועו, הגיש את העתירה דנן נוכח טענתו כי המשיבים הפסיקו להעביר לטיפולו תיקים משפטיים בתחום הביטוח הלאומי, במסגרת עבודתו כעורך-דין חיצוני מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וזאת ללא כל הסבר או נימוק. בד בבד, עתר נגד מדיניות הקצאת התיקים לעורכי הדין המייצגים מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בהיותה, לפי טענתו, בלתי שקופה, לוקה בחוסר סבירות ולא-שוויונית.

2.

בתגובה המקדמית של המשיבים לעתירה נכתב, כי החל מחודש אוגוסט 2016 לא הועברו תיקים נוספים לטיפולו של העותר מהלשכה לסיוע משפטי, וזאת בשל אינדיקציות שהצטברו שלפיהן טיפולו של העותר בשורה של תיקים לקה בפגמים משמעותיים. זאת, אף שבינתיים לא התקבלה החלטה סופית על הפסקת העברתם של תיקים לטיפול העותר. בסמוך לפני הגשת העתירה, ובעקבות פניות העותר ללשכה לסיוע משפטי, החלה בדיקה סדורה של התיקים שהיו בטיפולו של העותר, אולם בטרם מוצה הליך הבדיקה הגיש העותר את העתירה.

3.

לאחר הגשת העתירה נשלח אל העותר מכתב מפורט ממנהלת הסיוע המשפטי (מחוז ירושלים) (להלן: מנהלת המחוז ) בנוגע לממצאים שעלו בקשר לתיקים שבטיפולו. כמו כן, התקיימה פגישה בין מנהלת המחוז לבין העותר, שבה נידונו הממצאים האמורים והעותר שטח את טענותיו אף הוא. לאחר הפגישה, ובהתאם למה שסוכם בה, שלח העותר מכתב המתייחס לטענות שהועלו בעניינו.

4.

בהודעת עדכון שהגישו המשיבים צוין כי ככל שלאחר קבלת החלטתה של מנהלת המחוז בעניינו יחליט העותר שהוא מבקש להשיג עליה, יהיה עליו לכל הפחות לתקן את עתירתו (אם לא להגיש עתירה חדשה), בהינתן שהעתירה במתכונתה הנוכחית אינה עוסקת בפגמים שלדעת המשיבים התגלו בעבודתו של העותר ואינה עוסקת בהחלטתה של מנהלת המחוז בעניינו הצפויה להישלח אליו.

5.

ביום 12.9.2017 נשלח אל העותר מכתב החלטה מנומק ממנהלת המחוז, בו פורטו הטענות בעניין העותר. בסיומו של מכתב זה הודע לעותר כי מנהלת המחוז החליטה להמליץ לוועדת המכרזים של משרד המשפטים לגרוע את העותר ממאגר עורכי הדין החיצוניים. כמו כן, החליטה מנהלת המחוז כי לא יועברו עוד תיקים ממחוז ירושלים של הסיוע המשפטי לטיפולו של העותר. זאת לנוכח הממצאים שעלו בנוגע לטיפולו של העותר בתיקים שהועברו לטיפולו.

6.

בתגובת העותר, שהוגשה ביום 14.9.2017, נכתב כי הסעדים המבוקשים בעתירה – ובפרט אלה הנוגעים למדיניות הקצאת התיקים על ידי הלשכה לסיוע משפטי – הם בעלי חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הספציפי של העותר. עוד טען העותר כי עובר להגשת העתירה מעולם לא נשמעה כל טענה ביחס לתפקודו המקצועי. על כן, העותר הודיע כי הוא עומד על עתירתו במתכונתה הנוכחית.

7.

בין הצדדים הוחלפו תכתובות נוספות וביום 24.10.2017 הגיש העותר הודעת עדכון, שבעקבותיה ניתנה החלטה המורה למשיבים להבהיר מהן לשיטתם הדרכים העומדות לפני העותר לקבלת המידע המבוקש על ידו ולהשיג על ההחלטה של המשיבה 2 בעניינו.

8.

בתגובת המשיבים נסקרו מקורות הסמכות למינוי עורכי דין כמייצגים מטעם הלשכה לסיוע משפטי (בהם סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי ) ותקנה 4 לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973), שמהם ניתן ללמוד גם על הסמכות להפסקת ההרשאה. עם זאת, לשיטת המשיבים, לא קיים הליך של ערר על החלטתה של מנהלת המחוז שלא להעביר תיקים נוספים לטיפול העותר. בד בבד, ציינו המשיבים, כי עד כה, בשל ההליך דנן, טרם הועברה החלטתה של מנהלת המחוז לוועדת המכרזים של משרד המשפטים לשם גריעת העותר מהמאגר. לעמדת המשיבים, ככל שהעותר יבקש להשיג על החלטתה של מנהלת המחוז בראי חוק הסיוע המשפטי או תקנותיו, הערכאה המוסמכת לכך היא בית המשפט הגבוה לצדק. לעומת זאת, ככל שהעותר יבקש להשיג על החלטה בענייני מכרזים הנוגעת לגריעתו מהמאגר, דרך המלך היא באמצעות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. המשיבים מציינים עוד, כי תוקפו של המכרז שבמסגרתו נבחר העותר להיכלל במאגר עתיד לפוג בקרוב וברבעון הראשון של שנת 2018 עתיד להתפרסם קול קורא חדש בעניין.

9.

מהשתלשלות העניינים המפורטת לעיל עולה, כי דינה של העתירה במתכונתה הנוכחית להידחות. העתירה הוגשה טרם קבלת החלטה בעניינו של העותר וכעת משמצב הדברים השתנה והתקבלה החלטה של מנהלת המחוז לפיה לא יועברו תיקים נוספים לטיפולו של העותר, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה אינו רלוונטי עוד. העותר אמנם ציין כי הוא עומד על עתירתו במתכונתה הנוכחית וזאת נוכח הסעדים הכלליים המבוקשים הנוגעים להיעדר שקיפות וחוסר שוויוניות נטענים של מדיניות הקצאת התיקים על ידי המשיבים. אלא שסעדים כלליים אלה נגזרים אף הם מהמצב העובדתי כפי שהיה בעת שהוגשה העתירה. כיום, משהוברר כי ההחלטה שלא להעביר לעותר תיקים נוספים נובעת מטענות הנוגעות לאופן התנהלותו בתיקים שבהם טיפל לכאורה, אין עוד מקום לברר טענות כלליות הנוגעות ל"מדיניות" הקצאת התיקים, שכן הפגיעה הנטענת בעותר אינה נובעת ממדיניות אלא מהחלטה פרטנית בעניינו. ככל שמעוניין העותר לתקוף את ההחלטה נשוא עניינו, רשאי הוא לעתור באחת הדרכים המנויות בסעיף 8 לעיל, קרי, עתירה חדשה לבית משפט זה, על בסיס תשתית עובדתית רלוונטית ומעודכנת, או עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, כתלות בנשוא התקיפה.

10.

העתירה נדחית. משהדבר נובע מהתפתחויות מאוחרות שאירעו לאחר הגשת העתירה, אין צו להוצאות.