פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2875/97
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקשים:
1. עזבון המנוח נור חביב עאסי
2.
הילאנה כאמל עאסי
ע"י
ב"כ עו"ד ב. סאבא
נגד
המשיבים
:
1.
חביב איוב עאסי
2.
אנואר חביב עאסי
3.
איוב חביב עאסי
4.
ודיע חביב עאסי
5.
גזאל חביב עאסי
6.
חנא חביב עאסי
7.
א.ל.ב מסחר בבטון בע"מ
8.
עאסי תעשיות לבניה
9.
עאסי מבני תעשיה להשכרה בע"מ
10.
מארון חביב עאסי
ע"י
ב"כ עו"ד טויסטר ו/או עו"ד א. קליין
בקשת
רשות ערעור על החלטת
בית
המשפט המחוזי בחיפה
מיום
9.4.97 בתיק המר' 20576/97
31622/96
והמ' 31633/96 (ת.א. 35/94)
שניתנה על-ידי כבוד השופט
ד"ר ד. ביין
החלטה
1.בית המשפט המחוזי דחה בקשה לפי ס' 6 לפקודת בזיון בית משפט, שהוגשה עקב השכרת מקרקעין על-ידי המשיבים שנעשתה - לטענת המבקשים - בניגוד לצו מניעה זמני המונע מהם "עשיית דיספוזיציות במקרקעין". על כך בקשת הערעור שלפנינו.
2.המבקשים קבלו בהסכמה צו מניעה זמני כאמור, אלא שלאחר יומים נסחו הם צו עליו חתם השופט שלא במעמד הצד שכנגד. הצו אמור היה להיות זהה לצו המוסכם, אלא שמסתבר כי לא כך היה ובצו השני נכלל בפרוש איסור השכרה . רוצה אני להאמין כי לא הייתה מצד המשיבים כוונה להטעות את בית המשפט וכי הצו השני נוסח כפי שנוסח, בהיסח הדעת, על פי נוסח הבקשה המקורית. בפועל, לא תאם נוסח הצו, את הצו שניתן בהסכמה בין הצדדים. על כל פנים, המשיבים לא קיבלו המצאה כדין של הצו השני ומדובר בצו הראשון ובטענת המבקשים כי המשיבים הפרו אותו.
3.בית משפט קמא קבע, כי הביטוי "דיספוזיציה" אינו חד משמעי. הוא ניסה לפרשו על פי כללי פרשנות כלליים, על פי פירוש הביטוי במילונים משפטיים ובדין ועל פי התחקות אחר כוונת הצדדים. בסופו של דבר קבע, כי ביטוי זה כולל השכרה לתקופה העולה על 3 שנים או המעניקה זכויות סטטוטוריות מוגנות בלבד.
עוד קבע בית המשפט כי המשיבים השכירו בחוזים את המקרקעין לצדדים שלישיים ואין לגרום להם להפר את החוזים על ידי אכיפת צו המניעה באמצעות פקודת בזיון בית המשפט.
בית המשפט תקן את הצו מכאן ולהבא, באופן שלא ניתן יהיה למשיבים להשכיר את המקרקעין לתקופה העולה על 3 שנים או להעניק זכויות סטטוטוריות מוגנות בהם ודחה כאמור את הבקשה לפי ס' 6 לפקודת הבזיון.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
4.די לי בטעמיו של השופט קמא בדבר אי בהירות הצו ובדבר הפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים שלא היו צד להתדיינות, כדי להגיע לתוצאה אליה הגיע השופט קמא.
אשר להשכרה לתקופה שאינה עולה על 3 שנים, הביע השופט דעתו - המקובלת עלי - כי הסכסוך בין הצדדים אינו צריך לפגוע באפשרות להפיק רווחים מהנכסים עד שהסכסוך יוכרע ובלבד שהדיספוזיציה, ההשכרה כאמור, לא תהיה בלתי הפיכה.
אם בסופו של דבר יזכו המבקשים במשפט ויזכו במקרקעין או בחלק מהם ויתברר כי הופקו על ידי המשיבים רווחים מהם, יהיו המבקשים זכאים לאותם רווחים על פי חלקם במקרקעין, הן לגבי התקופה שעד להחלטת בית משפט קמא והן בתקופה שאחריה.
אשר על כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ולאור התנהגות המשיבים אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בחשון תשנ"ח
(23.11.97).
ש ו פ
ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97028750.
J06