החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2890/97 עמותת "בצדק" נ. מנהל הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · צו ביניים נגד שידור סרט תיעודיבקשה לצו ביניים בעתירה לבג"ץ נגד שידור סרט בערוץ השני

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לצו ביניים שנועד למנוע שידור סרט טלוויזיוני. נימוקי הדחייה: שיהוי בהגשת העתירה, אי-התמודדות עם ההלכה בדבר חופש הביטוי והאיסור על צנזורה מוקדמת, וחוסר מיצוי הליך מנהלי. טענת הפגיעה בשם הטוב נדחתה משום שאדם שנפגע לא טען לה בעצמו.

העובדות

העותרת ביקשה למנוע שידור סרט במסגרת תכנית טלוויזיונית בערוץ השני ביום השידור המתוכנן. העתירה הוגשה ערב חג העצמאות, סמוך לשידור. עתירה נוספת בעניין דומה הוגשה קודם לכן ונדחתה בקשתה לצו ביניים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על צו ביניים האוסר שידור סרט טלוויזיוני לפני דיון בעתירה לגופה?
  2. 2.האם יש לדרוש מיצוי הליך מנהלי לפני הגשת עתירה לבית המשפט בנוגע לשידור סרט?

הלכות

  1. 1

    פנייה לרשות בסמוך מאוד לפני הגשת העתירה אינה עונה על דרישת מיצוי ההליך המנהלי

    ״ברור כי לא ניתנה למשיבים שהות מינימלית לשקול את הפנייה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לפגיעה בשם טוב של אדם מסוים שלא ניתנה לו זכות תגובה נדחית כאשר אותו אדם לא העלה את הטענה ואף סירב להתראיין

    ״משום שהיא לא באה מפי אותו רב, ואף אין טענה כי אותו רב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו ביניים
  • חופש הביטוי
  • צנזורה מוקדמת
  • שידור
  • שיהוי
  • זכות תגובה
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

2890/97

בפני: כבוד

השופט י' זמיר

העותרת: עמותת

"בצדק"

נ

ג ד

המשיבים: 1.

מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו

(להלן: "המנהל")

2.

מנהל "טלעד אולפני י"ם בע"מ"

(להלן: "הזכיין")

עתירה

למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם

העותרת: עו"ד א' רוזנבלט

ה ח ל ט ה

העותרת מבקשת שבית המשפט ימנע בעד הרשות השניה לטלויזיה ורדיו לשדר היום, 13.5.97, סרט בשם "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה", במסגרת התכנית "עובדה" המשודרת בערוץ השני של הטלויזיה.

העתירה הוגשה לבית המשפט שלשום, יום 11.5.97, ערב חג העצמאות, בשעה מאוחרת של אחר הצהרים, ולפיכך לא הגיעה אלי אלא הבוקר.

ערב חג העצמאות, בשעה מוקדמת יותר של אחר הצהרים, הוגשה לבית המשפט עתירה אחרת, שעיקריה וטעמיה דומים והסעד המבוקש בזה זהה: בג"ץ 2888/97. באותה עתירה נתתי, בו ביום, החלטה מנומקת. בהחלטתי דחיתי את הבקשה לצו ביניים, שימנע את שידור הסרט במועד המתוכנן, ועד לאחר דיון והחלטה בעתירה עצמה. הבקשה לצו ביניים נדחתה בשל שני טעמים: ראשית, בשל שיהוי בהגשת העתירה באופן שמנע דיון של ממש בהשתתפות הצד השני; ושנית, משום שלגוף העניין העתירה לא התמודדה כלל עם ההלכה הנוהגת באשר לחופש הביטוי, ובמיוחד באשר לצנזורה מוקדמת על ידי בית המשפט, ואף לא הצביעה, מעבר לטענות כלליות, על עובדות מסויימות שיש בהן כדי להצדיק צו האוסר את השידור. ואין אני רואה צורך לחזור כאן ולפרט את הטעמים שניתנו שם: הטעמים חלים כאן כמו שם.

אוסיף רק שתי הערות מיוחדות לעתירה זאת. ראשית, הלכה היא שבדרך כלל אין לפנות אל בית המשפט אלא רק לאחר שנעשתה פנייה ראוייה אל הרשות המוסכמת עצמה, כדי לבקר את החלטת הרשות או את הימנעות הרשות ממתן החלטה במהירות הראוייה. כאן, אכן, פנתה העותרת אל המשיבים. אולם הפנייה נעשתה באותו יום בו הוגשה העתירה לבית המשפט. אפילו אם הפנייה למשיבים נעשתה זמן מה לפני הגשת העתירה לבית המשפט, ברור כי לא ניתנה למשיבים שהות מינימלית לשקול את הפנייה ולהשיב דבר לעותרת, לפני שהעותרת הגישה את העתירה לבית המשפט. בנסיבות המקרה, פנייה כזאת למשיבים היא לא יותר ממס שפתיים, ואין בה כדי לענות על הדרישה למיצוי ההליך המינהלי.

שנית, העתירה טוענת כי הסרט פוגע בשמו הטוב של רב מסוים, ולא ניתנה לאותו רב זכות תגובה על הסרט. אך טענה זאת דינה להידחות, אף ללא קשר לטעמים האחרים, משום שהיא לא באה מפי אותו רב, ואף אין טענה כי אותו רב ביקש, או מבקש כיום, להגיב על הסרט. יתירה מכך. מן העתירה משתמע כי אותו רב נתבקש וסירב להתראיין ולומר את דברו בסרט זה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לצו ביניים.

העתירה עצמה תועבר להרכב.

ניתנה היום, ו' באייר תשנ"ז

(13.5.97).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97028900.

I02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 2888/97נוביק יעקב נ. הרשות השניה לטלויזיה ורדיוהחלטה
  • בג"ץ 2888/97נוביק יעקב נ. הרשות השניה לטלויזיה ורדיופסק-דין

הלכות

  1. 1פנייה לרשות בסמוך מאוד לפני הגשת העתירה אינה עונה על דרישת מיצוי ההליך המנהלי
  2. 2טענה לפגיעה בשם טוב של אדם מסוים שלא ניתנה לו זכות תגובה נדחית כאשר אותו אדם לא העלה את הטענה ואף סירב להתראיין