בבית המשפט העליון
בג"ץ
2907/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט י' דנציגר
העותר:
פלוני
נ
ג
ד
המשיבים:
1.בית הדין הדתי הדרוזי - עכו
2.בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים - עכו
3. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי וצו החלטי
בשם העותר:
עו"ד זכי כמאל
פסק דין
1.
בית הדין הדתי הדרוזי עכו (המשיב 1) הורה ביום 20.10.2010 על גירושי העותר והמשיבה 3. בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים (המשיב 2) דחה ביום 2.1.2011 את ערעורו של העותר. בעתירה שהוגשה ביום 12.4.2011 תוקף העותר החלטות אלו. הוא טוען כי בית הדין הדרוזי הורה על גירושין לאלתר וגם הנפיק בו במקום תעודת גירושין. לטענת העותר המשמעות היא כי לאחר הנפקת תעודת הגירושין לא ניתן לבטלה ועל כן לטענתו פסק דין שכזה "מבטל את אפשרות הביקורת השיפוטית של ערכאת הערעור". העותר הוסיף וטען כי בית הדין הדרוזי לערעורים התעלם מטענה זו. לטענת העותר מדובר בטענה משפטית חוקתית מאחר שגירושין לאלתר משמעותם למעשה ביטול זכות הערעור ועל כן מוצדקת התערבותו של בית משפט זה. כמו כן טען העותר נגד האופן בו התנהל הדיון בבית הדין הדרוזי.
2.
לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחים שצורפו לה הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף. כידוע בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הדתיים והתערבותו באלו מצומצמת למקרים חריגים בלבד (ראו, מבין רבים, בג"ץ 7525/09 שאמי נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים בעכו (טרם פורסם, 27.10.2009); בג"ץ 2735/07 פלונית נ' בית הדין הכנסיתי לערעורים של הפטריארכיה האורתודוכסית בירושלים (טרם פורסם, 5.4.2007)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. בית הדין הדרוזי לאחר שקיים מספר ישיבות בהן נשמעו ונחקרו העותר והמשיבה 3 וכן נשמעו באי כוחם נתן פסק דין מפורט. בית הדין קבע לגופו של עניין כי הוא דוחה את טענות העותר לגבי האופן בו התנהלו חיי בני הזוג וכי הוא נותן אמון לגרסת המשיבה 3. בנסיבות אלה קבע בית הדין כי אין מקום להמשך חיי נישואין ולכן הורה על גירושין ומתן תעודת גירושין. העותר טוען כי מתן תעודת גירושין לאלתר פגעה למעשה בזכות הערעור המהותית שלו. ואכן, בא כוח המשיבה 3 טען בתגובה לערעור כי לאחר הנפקת תעודת הגירושין מדובר במעשה עשוי ולכן ב"ערעור סרק". בעבר ציינתי בהקשר קרוב כי לא אקבע מסמרות בשאלה האם "עצם הנפקת תעודת גירושין יוצר ססטוס לא הפיך" (בג"ץ 3434/04 גאוי נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים , פסקה 11 (לא פורסם, 5.5.2004)). גם בענייננו השאלה אינה מצריכה הכרעה. שהרי, יחד עם הטענה כי מדובר ב"ערעור סרק" הוסיף בא כוח המשיבה 3 וטען בתגובה לערעור גם טענות לגופו של עניין: הוא טען כי פסק הדין מבוסס על חקירת הצדדים, הוא מנומק ומבוסס על התרשמות בלתי אמצעית של בית הדין וממילא אין מקום להתערב בו. בית הדין הדרוזי לערעורים דחה את הערעור למעשה מטעמים אלו. בית הדין לערעורים קבע כי לגופו של עניין צדק בית הדין אשר הורה על גירושי הצדדים. בית הדין לערעורים הוסיף כי לאחר עיון בהצהרות, בבקשות ובפרוטוקולי הדיון שנערכו בבית הדין המסקנה לגבי העותר היא כי "כל דבריו ומעשיו ואמרותיו הם למראית עין ותו לא, וכל מטרתם היא להוביל להכרזה על המשיבה-האישה כאישה מורדת". בית הדין לערעורים קבע, כי במצב אליו הגיעו בני הזוג וכאשר "קשר הנישואין והזוגיות הפכו לבלתי אפשריים" יש להתיר את הקשר.
3.
הנה כי כן, בענייננו כלל אין צריך לעסוק בשאלה האם הנפקת תעודת הגירושין יצרה סטטוס או מנעה את זכות הערעור. בית הדין לערעורים דן בערעור לגופו של עניין ולמעשה לא קיבל את טענת בא כוח המשיבה 3 כי מדובר בערעור סרק. בית הדין לערעורים קבע את אשר קבע לגבי העותר ומכל מקום הוא מצא כי בצדק קבע בית הדין כי על הצדדים להתגרש. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי נפגעו זכויות העותר ובהיעדר עילה להתערבותנו יש לדחות את העתירה על הסף. בבחינת למעלה מן הצורך ניתן לתהות: אם אכן מדובר במעשה עשוי הפוגע בזכות הערעור הרי לכאורה, בה במידה, העתירה לבית משפט זה עתירת סרק היא, בדיוק בשל כך שמדובר במעשה עשוי.
4.
אוסיף כי קיימת פסיקה לגבי בית הדין הדרוזי שלפיה אף אם נפגעה זכות הערעור של העותר הרי שזכותה של האישה לחופש גוברת (בג"ץ 5699/97 עמאר נ' בית הדין הדרוזי (לא פורסם, 16.12.1997); עוד על גירושין בבית הדין הדרוזי ראו והשוו בג"ץ 2829/03 פלונית נ' בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו , פ"ד ס(4) 159 (2006)). מאחר שבענייננו ממילא לא נפגעה זכות הערעור של העותר איננו נדרשים להלכה זו.
5.
ועוד: ייתכן גם כי די היה בשיהוי בהגשת העתירה למעלה משלושה חודשים מאז ניתן פסק הדין בערעור, ובפרט נוכח טענות העותר על זכות הערעור, כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף אך נוכח המסקנה אליה הגענו לא נדרש גם לעניין זה (ראו והשוו בג"ץ 2055/08 נקש נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 10 (טרם פורסם, 17.3.2008)).
6.
העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ח ניסן, תשע"א (2.5.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט