פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2954/19 אברהם לוז נ. שלדג מתכון בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

עבודה · מעשה בית דין בתביעת הפרשות לפנסיהעתירה לבג"ץ נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותר ביקש להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה את תביעתו להגדלת הפרשות לפנסיה מחמת מעשה בית דין לאור פשרה קודמת. בג"ץ דחה את העתירה על הסף משום שאין טעות מהותית ואין צורך בהתערבות לשם עשיית צדק, והקביעות הן פרטניות. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

העובד תבע את מעסיקתו לשעבר ובשנת 2014 הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין וכללה סילוק סופי של כל תביעותיו. בשנת 2016 הגיש תביעה חדשה בטענה שההפרשות לפנסיה חושבו משכר נמוך מהשכר הקובע שנקבע. בית הדין האזורי דחה את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, והארצי דחה את הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי פסק דין קודם מקים מעשה בית דין לתביעה להגדלת הפרשות לפנסיה

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה ויתערב רק בהתקיים טעות מהותית וצורך בהתערבות לשם עשיית צדק. קביעות פרטניות בדבר היקף הפשרה אינן מקיימות תנאים אלה.

    ״בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בקביעותיו בהתקיים שני תנאים מצטברים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשה בית דין
  • פסק דין
  • הפרשות לפנסיה
  • שכר קובע
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • סילוק סופי ומוחלט
  • טעות מהותית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

2954/19

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט ג' קרא

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותר:

אברהם לוז

נ ג ד

המשיב:

שלדג מתכות בע"מ

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט ע' גרוסקופף:

1.

העותר עבד בעבר אצל המשיבה. לאחר סיום עבודתו הוא תבע אותה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בעילות תביעה שונות, בהן הפרשי הכנסות לפנסיה וטענות בנוגע לכך שתלושי השכר שלו לא שיקפו את שכרו האמיתי. הצדדים הגיעו להסכמה בדיון ביום 30.1.2014, ובית הדין האזורי (כב' השופט אילן סופר ) נתן לה תוקף של פסק דין (להלן: " פסק הדין הראשון "). בין היתר צוין שמדובר ב"[] סילוק סופי ומוחלט של כל תביעות [העותר] כלפי [המשיבה]", ושהמשיבה תשלם לעותר סכומי כסף מסוימים בהתחשב בכך ששכרו הקובע עומד על סכום מסוים. ב-17.8.2016 הגיש העותר תביעה חדשה נגד המשיבה. לטענתו, ההפרשות לפנסיה שלו חושבו על בסיס שכר נמוך יותר מזה שנקבע בפסק הדין הראשון. בית הדין האזורי לעבודה (כב' השופט יוחנן כהן ) דחה את התביעה על הסף ביום 29.6.2017 בשל מעשה בית דין. נקבע שפסק הדין הראשון סילק את כל עילות התביעה של העותר נגד המשיבה גם אם לא צוין בו במפורש רכיב ההפרשות לפנסיה. בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופטים לאה גליקסמן , רועי פוליאק ו חני אופק גנדלר ונציגי הציבור יעל רון ו דן בן חיים ) דחה את ערעור העותר ביום 28.2.2019 לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. העותר מבקש להשיג על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. לטענתו, משנקבע בפסק הדין הראשון שכר קובע, יש להחיל אותו גם על תשלומי הפנסיה. לחלופין, יש לקבוע מה השכר הקובע לפנסיה שלו.

2.

דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בקביעותיו בהתקיים שני תנאים מצטברים: נפלה טעות מהותית בפסק הדין; הצדק מחייב התערבות בנסיבות העניין (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 8968/18 עז אלדין נ' המוסד לביטוח לאומי (23.12.2018). ענייננו אינו עונה על תנאים אלה. טענות העותר מתמקדות במקרה הפרטי שלו, דהיינו בהשלכות הפשרה שהושגה בפסק הדין הראשון על זכותו לתבוע עתה הגדלת ההפרשות לפנסיה. בתי הדין לעבודה בחנו את טענותיו וקבעו כי הפשרה חלה גם על עניין זה, ולפיכך פסק הדין שניתן בעקבותיה יוצר מעשה בית דין. מדובר בקביעות פרטניות, אשר על פני הדברים אינן מצביעות לא על טעות מהותית ולא על פגיעה בתחושת הצדק.

העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, י"ד בתמוז התשע"ט (17.7.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 7493/20דניאל מקמלאן נ. יעקב מקמלאןהחלטה

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה ויתערב רק בהתקיים טעות מהותית וצורך בהתערבות לשם עשיית צדק. קביעות פרטניות בדבר היקף הפשרה אינן מקיימות תנאים אלה.