בג"ץ 8968/18 ג'בארין עז אלדין נ. המוסד לביטוח לאומי

השופט ע' גרוסקופף:

העתירה שלפנינו מכוונת אל המוסד לביטוח לאומי, ומבקשת להורות לו לחזור בו מהחלטתו " שלא לאשר את תביעתו של העותר לפי חוק פיצוי נפגעי פוליו התשס"ז-2007 ". דינה של העתירה להידחות על הסף, מהטעמים שיובהרו להלן.

ביום 12.12.2018 דחה בית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (כבוד השופט בועז גולדברג ; ב"ל 18516-04-16), אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פוליו) (להלן: " הוועדה ") מיום 26.1.2018, אשר קבעה כי המבקש אינו חולה במחלת הפוליו. עיון בעתירה שלפנינו מעלה כי היא ממחזרת טענות שהועלו על ידי העותר בפני בית הדין האזורי ובפני בית הדין הארצי, ונדחו. בראשן (עד כמה שניתן להבין מן העתירה) הטענה כי קביעת הוועדה אשר לא הכירה בו כחולה במחלת הפוליו, מנוגדת לקביעה מוקדמת בזמן של הוועדה הרפואית לעניין פקודת מס הכנסה, אשר כן

הכירה בו ככזה, ביום 12.12.2016.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בקביעותיו בהתקיים שני תנאים מצטברים: כאשר נפלה טעות מהותית בפסק הדין; וכאשר הצדק מחייב התערבות בנסיבות העניין (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); דפנה ברק ארז, משפט

מינהלי

כרך ד' – משפט מנהלי דיוני 89-84 (2017)). המקרה שלפנינו אינו מקיים את התנאים האמורים. טענות העותר נבחנו על ידי בית הדין הארצי, ונדחו על ידו בהחלטה מנומקת (ראו פסקה 7 להחלטת בית הדין הארצי; וכן פסקאות 16-12 להחלטת בית הדין האזורי). העתירה שלפנינו אינה מבססת עילה להתערבות בהחלטתו.