בג"ץ 2975/13 ח"כ זהבה גלאון נ. ראש הממשלה

הכללים בדבר זכות העיון בתיק קבועים בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות ). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4 בכללותה למעשה מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון. לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו, למשל מנימוקים של ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות או הגנה על סודות מסחריים. עם זאת, "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). אכן, "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). בשלב השלישי , בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.

העותרת הודיעה כי היא מתנגדת לעיון, שכן כתבי טענות הם בבחינת "יצירה ספרותית", ובענייננו – כך נטען – הושקעו משאבים רבים בהכנת העתירה והיא מגלמת את הידע המשפטי של באת-כוח העותרת. ואולם, לכאורה קבלת עמדתה של העותרת עלולה לרוקן מתוכן את זכות העיון ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון פומביות הדיון; שהרי, אין לקבל כי אפשר יהיה לחסום עיון אך ורק בטענה שכתבי טענות (המצויים מן הסתם בכל תיק של בית משפט) הם בגדר יצירה מוגנת, ושהכנתם הצריכה ידע ועבודה של עורך-הדין.

אני מאפשר לעותרת להגיש תגובה משלימה ולהסביר מדוע קיימת עילה למניעת עיון בתיק שבכותרת, זאת בהתאם להוראות התקנות ולפסיקת בית המשפט בנוגע לזכות העיון בתיקי בית משפט. התגובה המשלימה תוגש תוך 7 ימים.