בג"ץ 2979/96 בן גיאת פנינה נ. השר לבטחון פנים

1.לפי בקשתן של העותרות ניתן להן צו על תנאי המתייחס הן לעותרות ספציפיות והן לעותרת מס' 5, שעתירתה היתה עתירה כללית, בנוגע לגיוס נשים לשירות במשטרת ישראל. ענין העותרות הספציפיות כבר אינו עומד על הפרק, אך זכותן שמורה להן לתבוע נזקים לפני בית המשפט המוסמך מבלי שאנו מחווים דעה לגבי סיכויי תובענה כזו, ונותרה העתירה הכללית.

העתירה הוגשה בשנת 1996 ומאז נעשו פעולות רבות,לרבות הקמת ועדה שהחליטה על גיוס נשים ושיבוצן במשטרת ישראל; אין ספק שהנושא כולו קודם בעקבות הגשת עתירה זו. כפי שלמדנו מהחומר שלפנינו נוקטים המשיבים בצעדים אופרטיביים כדי ליישם את נושא שיוויון הנשים בשירות המשטרה, וכן מבוצעות פעולות רבות היקף כדי להפנים בתודעתם של הנוגעים בדבר ובמודעותם את חשיבות הנושא.

2.במהלך הדיון שלפנינו השיגה העותרת מס' 5 על קביעת היעדים בנושא העתירה, כפי שהוגדרו על ידי המשיבים. הובהר לנו שמדובר בהצבת יעדים מינימליים. עוד הצהירו המשיבים לפנינו כי לקראת שנת 2000 ואחר כך לקראת סוף כל שנה ,יוועדו כל גורמי המשטרה הרלוונטיים על מנת לבחון מחדש את יעדי גיוס נשים וקידומן לגבי השנים הבאות, וכדי להכין תכנית עבודה מעודכנת לגבי השנים הבאות המבוססת על הבחינה מחדש. בגדר הבחינה מחדש ותכנית העבודה יבחנו גם התפקידים היעודיים הספציפיים שבגדרם סוגי תפקידים מסויימים בשירות המשטרה שבהם אין יצוג הולם לנשים. תכניות העבודה המעודכנות תעמודנה לרשות הציבור, לרבות לרשות העותרת מס' 5.

3.קיימות מגבלות על כוחו של בית המשפט לפקח על פעולתן של הרשויות, ואין אנו סבורים שבשלב הנוכחי בידינו לקדם את הנושא מעבר להצהרה שניתנה על ידי המשיבים. לדעתנו מיצתה עתירה זו את עצמה, בשלב הנוכחי. עם זאת, זכותם של הנוגעים בדבר לעתור לבית המשפט שוב במידה שיתברר שקיימת אפלייה בגיוס נשים במקרים קונקרטיים או אם תהיה לעותרת מס' 5 עילה לתקוף את תכניות העבודה, הבחינה מחדש והיעדים שהמשיבים יציבו בעתיד, מבלי שאנו מחווים כל דעה לגבי סיכוייהן של עתירות אלה להצליח ובדבר היקף התערבותנו.

כפוף לרישומן של הצהרות המשיבים, כאמור בפסק דין זה, אנו דוחים את העתירה, מבלי לעשות צו להוצאות.