בג"ץ 298-24 בג"ץ 298-24

השופטת ד' ברק-ארז:

1.עניינה של העתירה דנן בבקשת העותר כי נורה למשיבים לאפשר לו להשתתף בגיבוש ליחידות הממיינות של חטיבת הצנחנים, כשזה היה מאפשר לו להתקבל לשירות באחת היחידות הייחודיות של החטיבה (להלן: גיבוש סיירות).

2.העותר התגייס ביום 23.3.2023 לשירות ביטחון בצבא ההגנה לישראל (להלן: צה"ל). טרם גיוסו, השתתף העותר במיון לחטיבת הצנחנים, שהיא חטיבה התנדבותית. העותר עבר את המיון בהצלחה, ובהתאם לכך, ולרצון גבוה שהביע ב"שאלון העדפות", שובץ לשרת בחטיבה זו.

3.לאחר גיוסו הביע העותר נכונות להשתתף בגיבוש סיירות. אולם, במסגרת בדיקה רפואית שנערכה לו הוא נמצא לא כשיר להשתתף בגיבוש זה ועל כן לא לקח בו חלק עם גיוסו.

4.בחודש יוני 2023 פנה אביו של העותר, המייצג אותו בעתירה דנן, לקצינת פניות הציבור בצה"ל וטען כי לא ניתן למנוע מהעותר השתתפות בגיבוש סיירות. כמו כן, העותר פנה למפקדיו וביקש מהם להשתתף בגיבוש. בשיחה שהתקיימה בין העותר למפקד הפלוגה ביום 4.7.2023 נמסר לו כי הסבירות שיאושר לו לגשת לגיבוש נמוכה, אך כי יתאפשר להעלות את בקשתו בפני מפקד בסיס האימונים החטיבתי (להלן: מפקד הבא"ח). ביום 14.8.2023 קיים מפקד הבא"ח ראיון אישי עם העותר, ולאחר ששמע את דבריו הבהיר לו כי על דרך הכלל יש לכל חייל הזדמנות אחת לצאת לגיבוש סיירות, וכי בהתאם למדיניות זו העותר לא יקבל הזדמנות נוספת להשתתף בגיבוש סיירות.

5.ביום 15.8.2023 פנה העותר בכתב לקצין פניות הציבור בטענה שהחלטתו של מפקד הבא"ח התקבלה, בין היתר, משיקולים זרים.

6.להשלמת התמונה יצוין כי ביום 16.8.2023 הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בקשה שכותרתה "בקשה דחופה בכתב למתן צו מניעה זמני/ צו עשה זמני במעמד צד אחד" שכוונה למנוע את קיום הגיבוש שהיה עתיד להתחיל באותו ערב, ולחלופין לאפשר את השתתפותו של העותר בו. הבקשה נדחתה בו ביום, תוך התייחסות לספק באשר לסמכותו של בית המשפט המחוזי באותו עניין (עת"ם 40448-08-23, השופט א' רון). ביום 25.8.2023 הגיש העותר עתירה מינהלית בה ביקש להורות כי יתאפשר לו להשתתף בגיבוש סיירות, וזו נדחתה ביום 22.11.2023 בשל חוסר סמכות עניינית. עוד יצוין כי ביום 15.11.2023 סיים העותר את ההכשרה הראשונית כלוחם בחטיבת הצנחנים.

7.ביום 31.12.2023 פנה אביו של העותר, שהוא כאמור גם בא כוחו, ליחידה לתיאום ממשקי ציבור וגורמי ממשל במשרד הביטחון וביקש כי יתאפשר לעותר להשתתף בגיבוש סיירות. ביום 2.1.2023 הושב לו כי לאחר בדיקה מול הגורמים הרלוונטיים עולה כי החלטות לעניין שיבוצי החיילים מתקבלות על-ידי מפקדיהם, וכי ככל שמפקדיו של העותר יראו לנכון הם יעדכנו את העותר בכך במישרין.

8.העתירה דנן הוגשה ביום 8.1.2024. בעיקרו של דבר, העותר מלין על כך שלא ניתנה לו הזדמנות להתמיין לסיירת מובחרת במסגרת גיבוש סיירות וסבור כי נעשה עמו חוסר צדק בעניין זה. זאת, בין היתר, בשים לב לרצונו העז לתרום מיכולותיו וכישוריו במסגרת שירותו הצבאי. העותר טוען כי הוא הופלה לרעה ביחס למועמדים בעלי נתונים אישיים זהים לשלו. עוד טוען העותר כי הופרה הבטחה מינהלית שניתנה לו בנוגע להשתתפות בגיבוש לאחר גיוסו.

9.לאחר הגשת העתירה התבקשו המשיבים להגיש את תגובתם המקדמית, והמועד המקורי שנקבע לעשות כן, נדחה מספר פעמים על מנת לאפשר למשיבים להשלים את הבירור העובדתי. העותר התנגד למתן הארכות, ובעשותו כן חזר והגיש בקשות למתן צו ביניים.

10.בתגובה המקדמית לעתירה מיום 25.3.2024, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מטעמי שיהוי, אי-מיצוי הליכים והיעדר תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה. זאת, בהתחשב בכך שמבדיקה שערכו המשיבים עולה כי העותר לא פנה למפקדיו בעניין מאז הריאיון האישי שנערך לו עם מפקד הבא"ח במחצית חודש אוגוסט 2023. לגופם של דברים טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה. לדבריהם, בהתאם להוראת קבע אכ"א 31-20-01 שכותרתה "מיונים ליחידות התנדבות וליחידות ממיינות" (להלן: הוראת אכ"א) חייל בשירות חובה שלא השתתף בגיבוש סיירות לפני גיוסו או שלא מיצה את תהליך המיון בשל פרישה מסיבה רפואית "רשאי לבקש להשתתף במיונים אלו לאחר גיוסו" (סעיף 13 להוראה). בקשה בעניין זה תוגש כבקשה לשינוי שיבוץ (סעיף 15 להוראה). המשיבים מציינים כי העותר לא הגיש אמנם בקשה לשינוי שיבוץ כנדרש בהוראה, אך ממילא בקשתו נבחנה על-ידי מפקד הבא"ח אשר קיבל חוות דעת בעניינו ממפקדיו, ומסר לו שחרף ההבנה לרצונו וההערכה למוטיבציה שלו, הוחלט שלא לאפשר לו לגשת לגיבוש סיירות נוסף.

11.עוד צוין כי לאחר שהגיש העותר את העתירה המינהלית, ועוד בטרם הגיש את העתירה דנן, הוחלט לאפשר לו לקחת חלק בגיבוש סיירות שנערך בחודש אוגוסט 2023, אך הדבר לא הסתייע בסופו של דבר. כן ציינו המשיבים כי אף לאחר הגשת העתירה דנן נעשתה בחינה נוספת של עניינו של העותר ונמצא שבנסיבות העניין אין מקום לשנות מן ההחלטה שניתנה. עוד נטען כי העותר לא הרים את הנטל להוכיח שניתנה לו הבטחה שלטונית, או שהופלה בהשוואה לחיילים אחרים המגיעים ממסלולי שירות אחרים. בסיכומו של דבר נטען כי ההחלטה שניתנה בעניינו של העותר היא החלטה סבירה וראויה המצויה עמוק בליבת שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים, ואשר התקבלה מטעמים ענייניים, לאחר שמיעתו של העותר, ובחינת נתוניו על רקע ההוראות והמדיניות של המשיבים. לגישתם של המשיבים, לא עלה בידו של העותר להצביע על פגם בהחלטה המצדיק התערבות שיפוטית.

12.בהתאם להחלטתי מיום 25.3.2024 הגיש העותר ביום 27.3.2024 תשובה לתגובה המקדמית מטעמם המשיבים, ובה חזר, בעיקרו של דבר, על הטענות שהועלו בעתירה. כמו כן, העותר חולק על טענתם של המשיבים באשר לנסיבות שבגינן לא התאפשר לו להשתתף בגיבוש סיירות בחודש אוגוסט 2023. לגישתו של העותר כלל לא נעשה ניסיון לאפשר לו להשתתף בגיבוש זה. כמו כן, העותר ביקש להוסיף לעתירה ראיות ונספחים שמבססים לגישתו את טענותיו בעניין זה.

13.לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, וחרף הבנתנו לאכזבה שחש העותר, אנו סבורים כי אין מוצא מדחייתה. זאת, אף מבלי להכריע במחלוקת העובדתיות שהתעוררו בין הצדדים ביחס לגיבוש שנערך בחודש אוגוסט 2023. הלכה ידועה היא כי לרשויות הצבא מוקנה שיקול דעת רחב בנושאים מקצועיים-תכנוניים, ובמיוחד כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות להשמה של כוח אדם, הנטועות בליבת שיקול הדעת הצבאי-מקצועי (ראו: בג"ץ 9628/03 צרפתי נ' ראש אכ"א, פסקה 14 (7.3.2006); בג"ץ 2203/20 פודים נ' ראש אגף כוח אדם בצה"ל, פסקה 6 (22.4.2020)). בהתאם להוראת אכ"א, העותר רשאי לבקש שיתאפשר לו להשתתף בגיבוש סיירות. בעיקרו של דבר, עולה כי הגורמים השונים בצה"ל בחנו את בקשתו של העותר בעניין זה מספר פעמים ולא מצאו להיעתר לה, וממילא הבקשה נבחנה פעם נוספת לאחר הגשת העתירה, ונדחתה. על כן, לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתם של גורמי הצבא בעניין.

14.לפני סיום נבקש לציין כי אנו מעודדים את העותר להפיק את המיטב מהשירות בחטיבה אליה שובץ, ומבקשים לשלוח לו ברכת יישר כוח על רצונו הראוי להוסיף ולתרום למדינה במסגרת שירותו הצבאי.

15.סוף דבר: העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים.