בג"ץ 3001/00 מדינת ישראל נ. עופר שושן

לפניי בקשה חמישית של המדינה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל ביום 3.5.00, על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, או עד למתן פסק דין במשפטם התלוי ועומד, לפי המוקדם.

1.ביום 12.8.98, הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, כתב אישום מתוקן נגד 10 נאשמים, בת.פ. 468/98, ביניהם שני המשיבים, ואשר מייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן (עבירות לפי סעיף 13 לחוק העונשין, התשל"ז1977-, בצירוף סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג1973-); בעבירות החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד (עבירות לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים); ובעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (עבירות לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין).

2.על פי כתב האישום, נפגשו המשיבים עם אחרים בהולנד במרץ 1995 וקשרו קשר לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מפרו. משהובא הסם להולנד, מכרו אותו המשיבים בעזרתו של אחר וקיבלו נתח מן הרווחים. בנוסף, נטען, כי המשיבים קשרו קשר עם אחרים, זמן מה לפני אוקטובר 1995, לייבוא סם מפרו. המשיב סוסן נטל חלק בהטמנת הסם ושני המשיבים עסקו, שוב, בהפצת הסם בהולנד ונטלו חלק מן הרווחים.

3.עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בב"ש 1662/98, בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. ביום 21.12.98 קיבל בית המשפט המחוזי, מפי סגן הנשיא א' אסא, את בקשת המדינה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים. בית המשפט הביע חרדה מפני האפשרות שהנאשמים (והמשיבים ביניהם) יהלכו חופשי, אם אכן חטאו בעבירות המנויות בכתב האישום, בשל חומרתן. בית המשפט קבע כי באי-כוחם של הנאשמים כולם לא סתרו את טענות התביעה כי קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה ולהימלטות מפני אימת הדין. ביום 17.10.99, דחה בית המשפט המחוזי בנצרת, מפי הנשיא י' אברמוביץ', בקשה בעיון חוזר לשחרור המשיבים ממעצרם.

4.לאחר שהתקיימו ארבע ישיבות הוכחות בלבד נצרכה המדינה לבקשה להארכת מעצר. ביום 6.5.99 (בש"פ 2910/00), החליטה חברתי השופטת ד' דורנר על הארכת מעצרם של המשיבים ל90- ימים נוספים. בית המשפט קבע כי לפניו מקרה חריג "בו אין שום אפשרות, אפילו תוך ניהול יעיל של המשפט, לסיימו במהלך תשעה חודשים, כאשר המדינה מצד אחד ושמונה הסניגורים מצד שני, נדרשים לחקירת 257 עדים". ביום 9.8.99 (בש"פ 5184/99), החליטה חברתי השופטת ד' דורנר על הארכת מעצר שניה, בקובעה כי אמנם "המשפט מתנהל בקצב ראוי. ברם, לנוכח היקפו, ברור כבר עתה, כי הוא לא יסתיים בתקופת הארכת המעצר וכי ידרשו הארכות מעצר נוספות". אכן, ביום 12.11.99 (בש"פ 7619/99), הורה בית משפט זה, מפי חברי השופט מ' חשין על הארכת מעצר שלישית, בתשעים ימים נוספים. השופט חשין קבע כי לפניו משפט "יחיד ומיוחד. כמות חומר הראיות אשר נאספה לתיקי המשטרה - לרבות מספרם של העדים האמורים להעיד - מצטיינת בייחוד שאין רואים כמותו". בקשת מעצר רביעית נדונה על ידי בית משפט זה ביום 9.2.00 (בש"פ 799/00). חברי השופט י' זמיר, לאחר דיון רחב בשיקולים השונים הנוגעים לענין, הורה על הארכת מעצר נוספת. השופט זמיר עמד במיוחד על מורכבותו של המשפט המתנהל ועל הקצב הראוי בו הוא מתקדם. השופט ציין כי נקבעו עוד כארבעים ישיבות להוכחות, מהן כ20- בתוך תקופת ההארכה המבוקשת, והשאר לאחר מכן, בחודשים מאי ויוני. ועל כך הוא אומר "יש סיכוי כי המשפט יסתיים עד אז, אם כי יש לקחת בחשבון גם את האפשרות כי יהיה צורך, אם פרשת ההגנה תתארך, בהארכה נוספת".

5.ואמנם, כפי שצפה חברי השופט י' זמיר בבקשת ההארכה הרביעית, המשפט טרם הסתיים. לכן, מבקשת המדינה הארכת מעצר חמישית. בבקשתה מפרטת באת-כוח המדינה בפירוט מדויק את ההליכים שהתקיימו בישיבות בית המשפט בתקופת ההארכה הרביעית. פירוט זה מצביע על כך כי ההליך התנהל כראוי וכי התמשכות המשפט היא תוצאה של מורכבותו, עליה עמד גם חברי השופט י' זמיר. לפי הערכתה של באת-כוח המדינה יש סיכוי כי פרשת התביעה תסתיים עד סוף חודש מאי. המדינה ציינה כי סיכוי זה נוצר כתוצאה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי לסטות מהלכת קינזי ולשמוע את עדותו של שותף לעבירה לפני שנגזר דינו. עם זאת, בשל חזרתו של עד זה מהודעתו במשטרה, יהיה צורך בדיון מיוחד בקבלת הודעתו על פי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א1971-. לטענת המדינה, הנימוקים שהצדיקו את החזקתם של המשיבים במעצר עד תום ההליכים עד עתה לא נחלשו: חזקת המסוכנות לא פגה וקיים חשש להימלטות מאימת הדין.

6.באת כוח המשיבים חזרה לפנינו על הנימוק של חלוף הזמן הרב וטענה כי אין עוד עילת מעצר, משום שאין חשש להימלטות ואין חשש כי יעסקו בסחר בסמים מישראל.

7.לאחר שעיינתי בבקשת המדינה בכתב ושמעתי את טיעוני בעלי הדין בעל פה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה להארכה חמישית של מעצר המשיבים. הנימוקים המפורטים שהדריכו את חברי השופט י' זמיר להארכה רביעית, עומדים במלוא התוקף: מורכבות המשפט בשל המספר הרב של הנאשמים, החומרה היתירה של העבירות, הניהול התקין של ההליכים הפליליים המתנהלים בקצב משביע רצון, תוך כדי קביעת ישיבות עתידיות במספר ניכר - כל אלה מצדיקים, כאמור, את הארכת מעצרם של המשיבים.

אי לכך, הנני מאריך את מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, בתשעים ימים החל ביום 3.5.00 וכלה ביום 31.7.00, או עד למתן פסק דין במשפטם התלוי ועומד בת.פ. 468/98 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.