בג"ץ 3093/06 נינה קוגן נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין

השופטת ע' ארבל:

1.עניינה של עתירה זו בבקשה ליתן צו המורה למשיב לנמק מדוע בוטלה אזרחותה של העותרת 1 ולהחזיר לעותרת את אזרחותה הישראלית. העותרת 1 עלתה לישראל בחודש דצמבר 2001 לאחר שנישאה בחודש אוגוסט 1999 למר מיכאל קוגן, יהודי אזרח אוקראינה. ביום 27.12.01 הונפקה לבני הזוג תעודת עולה. יוער כי בתה של העותרת ובעלה, העותרים 2 ו-3 הינם אזרחי ותושבי מדינת ישראל לאחר שעלו לארץ בשנת 1998. ביום 4.7.02 זומנה העותרת 1 לשימוע במשרדי המשיב. ביום 18.2.03 החליט מנהל מינהל האוכלוסין לבטל את אזרחותה הישראלית של העותרת 1. ביום 20.3.03 הודיע משרד הפנים לעותרת 1 על ביטול מעמדה בישראל והיא נדרשה לצאת מהארץ עד ליום 20.5.03. למרות זאת המשיכה העותרת 1 לשהות בארץ. ביום 27.3.06 נעצרה העותרת בגין שהייה בלתי חוקית והוצאו בעניינה צו הרחקה וצו משמורת. ביום 8.6.06 הורה בית הדין לביקורת משמורת על שחרורה של העותרת 1 ממשמורת בכפוף להפקדת ערבות.

2.העותרת 1 טוענת כי נישאה לבעלה היהודי לאחר 8 שנים של חיים משותפים ולפיכך היא זכאית לאזרחות ישראלית מכוח שבות. לטענתה, בשל מצבו הבריאותי של בעלה ובשל הקשיים בקליטה, נאלץ בעלה לעזוב את הארץ והיא נשארה לסייע לבתה ונכדתה השוהות בארץ. העותרת 1 מציינת כי היא ובעלה עדיין נשואים וכי שלילת אזרחותה נעשתה מבלי שהתקיים בעניינה שימוע ומבלי שניתנו לה נימוקים לכך.

3.דין העתירה להידחות על הסף. העתירה לוקה בשיהוי כבד. ההחלטה על שלילת אזרחותה של העותרת 1 נעשתה עוד בתחילת שנת 2003. נראה כי עתירה זו הוגשה רק בעקבות מעצרה של העותרת 1 כחודש לפני הגשת העתירה. שיהוי זה מלמד על זניחת טענותיה של העותרת 1 ומעבר לכך אף אינו מאפשר לבחון את סבירות ההחלטה שניתנה לפני זמן כה רב (ראו בג"ץ 1909/06 קירסנוב נ' משרד הפנים בתל אביב , תק-על 2006(2) 3554). העותרת 1 אמנם מציינת בעתירתה כי נמסר לה בשנת 2005 שאזרחותה בוטלה, אך אין היא מביאה כל מסמך המלמד על כך, ואף אין היא מציינת כי נערך לה שימוע בעניין שלילת אזרחותה עוד בשנת 2003. מעבר לכך, מתגובת המשיב עולים נתונים שלא הוזכרו בעתירתה של העותרת 1, כגון שהותה הממושכת בישראל עוד בטרם נישואיה ליהודי. נוסף על כך מהעתירה עולות עובדות אשר מטילות ספק רב בכנות הקשר בין העותרת לבין בעלה, ביניהם נישואיה במהלך שהות קצרה ביותר בחו"ל, ועזיבתו של בעלה את הארץ ארבעה חודשים בלבד לאחר עלייתם. העותרת 1 אינה מספקת הסברים לעובדות אלה, מלבד אמירה סתמית בדבר קשייו של בעלה ומצבו הבריאותי.

במצב דברים זה, העתירה נדחית.