בג"ץ 3138/03 טאקטקה עדנאן נ. שר הפנים

מן המידע המפורט שהוצג לפני בית-המשפט בישיבה הקודמת עלה כי יש יסוד לחששם של גורמי הביטחון שהמשך שהייתו של העותר בישראל עלול לסכן את שלום הציבור. חרף זאת, ואף שפקפקנו בתועלת היכולה לצמוח מכך, החלטנו להיעתר לבקשת באת-כוחו של העותר שייערך לשולחה שימוע נוסף. מטרתו של שימוע זה הייתה לברר אם נכונה הגרסה שנגלתה לנו מתוך החומר החסוי, ואשר הוכחשה מכול וכול בטענות העותר, כי במהלך שנות התשעים חי העותר ופעל באזור, ניהל משרד בעיר רמאללה ואף נבחר כחבר ברשות ציבורית בכפר מגוריו. מן השימוע שנערך לעותר עולה בבירור, כי המידע שנמסר לנו על-ידי גורמי הביטחון בנושאים אלה היה מדויק ואילו הכחשותיו של העותר – וממילא גרסתו כי בכל השנים הללו חי ועבד בישראל – נתגלו כשקריות. בכך נפגמה, מכול וכול, אמינותו של העותר.

בא-כוח המשיבים נמנע מלדרוש את דחיית העתירה בנימוק סף של חוסר ניקיון כפיים, אלא הסתפק בבקשה לדחותה לגופה, על רקע המידע המודיעיני הרב המצוי גבי העותר והמעיד על מסוכנותו. אנו מקבלים את עמדת המשיבים. למותר לומר, כי תוצאותיו של השימוע שנערך לעותר מחזקות את אמינות המידע שהציגו לפנינו גורמי הביטחון גם ביחס למעורבותו של העותר בפעילות העלולה לסכן את ביטחון הציבור ושלומו.

העתירה נדחית.