בג"ץ 3187/07 מחמוד יוסף נ. מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

1.

העותר, אסיר בכלא איילון, מרצה החל משנת 2003 עונש מאסר בן עשרים שנים בגין עבירות הריגה ושהייה בלתי חוקית. בעתירה זו מבקש העותר כי יתאפשר לו לקבל ביקורי משפחה בכלא בתדירות של אחת לשבועיים, כאסירים אחרים, שכן לטענתו במהלך חמש השנים האחרונות קיבל שלושה ביקורים בלבד וביתר פירוט בקשת העותר היא שאשתו, אשר הינה תושבת האזור, תוכל לבקרו אחת לשבועיים.

2.

עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם, העותר אינו מנוע ביקורים וניתן לבקרו בתדירות המקובלת אצל כל אסיר פלילי אחר בהתאם לנהלים. עוד טוענים המשיבים כי בניגוד לנטען בעתירה, זכה העותר במהלך מאסרו ל-23 ביקורים מגורמים שונים לרבות בני משפחתו, ועל כן התמונה העובדתית שהוצגה בעתירה איננה נכונה וגם מטעם זה יש לדחותה. המשיבים מוסיפים ומציינים כי לגבי אחת מנשותיו של העותר, גב' רנדה יוסף, קיימת מניעה ביטחונית ועל כן מטופלות בקשותיה לביקור העותר בהתאם לנהלים החלים על תושבי האזור שהינם מנועי כניסה לישראל. משך הזמן הנדרש לצורך טיפול בבקשות אלו – כחודשיים עד חודשיים וחצי – הוצג בפני בית משפט זה ונמצא מניח את הדעת (בג"ץ 10898/05 פטאפטה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (לא פורסם, 20.2.06)). עוד טוענים המשיבים כי בעבר הונפקו לאשתו של העותר ארבעה היתרים לביקורו אך רק שניים מהם נוצלו על ידה ומכל מקום, לא נמצא כל תיעוד לכך שאיזו מן הבקשות שהגישה סורבה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. כעולה מתגובת המשיבים, הבקשות לביקור

העותר בבית הסוהר מטופלות על פי הנהלים הרלוונטיים ובניגוד לנטען על ידו הוא אף זכה לביקורים לא מעטים במהלך שנות מאסרו. בקשות הביקור של אשת העותר, שהיא תושבת האזור, מטופלות בהתאם לנהלים החלים על תושבי האזור שהינם מנועי כניסה לישראל ולאחר שבחנו את מכלול הטענות שהועלו לא מצאנו כי העתירה מגלה עילה כלשהי המצדיקה את התערבותנו במקרה הנדון.

אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.