בג"ץ 3272-23 בג"ץ 3272-23

השופט ד' מינץ:

1.עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת צה"ל שלא לאפשר בעת הנוכחית את יציאתו של העותר, חייל בשירות סדיר בחטיבת גבעתי, לקורס קצינים. זאת עקב חקירה פלילית שנפתחה נגדו במשטרת ישראל בחשד לביצוע עבירות מין חמורות שטיבן לא פורט בעתירה.

2.העותר טוען בעתירתו בין היתר כי ההחלטה האמורה מנוגדת להבטחה מינהלית שניתנה לו עובר לפתיחת החקירה המשטרתית נגדו לפיה הוא מיועד לקצונה ועתיד לצאת לקורס הקצינים הקרוב; היא פוגעת בזכות הטיעון שלו מאחר שלא ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; היא פוגעת בכבוד האדם, בחופש העיסוק ובזכויות נוספות של חיילים אשר אך נחשדו בביצוע עבירה פלילית מבלי שהוגש נגדם כתב אישום; היא גורמת להפליה שרירותית בין חיילים נגדם ישנם חשדות שונים; פוגעת בזכות לשוויון שעה שלחייל שנפתחה נגדו חקירה עומדת חזקת החפות; היא בלתי סבירה באופן מהותי ואף בלתי חוקית, ולפיכך יש להורות על בטלותה. עוד מעלה העותר בעתירתו טענות נגד משיבה 3, פרקליטות מחוז מרכז (להלן: הפרקליטות), ובכלל זה כי השתהותה ליתן החלטה בדבר סגירת התיק מסבה לו נזק רב, מביישת אותו, משפילה אותו ופוגעת בכבודו. על רקע זה מבקש העותר כי נורה לפרקליטות ליתן החלטה בדבר סגירת תיק החקירה ללא דיחוי.

3.דין העתירה להידחות.

4.תחילה באשר לטענות המופנות כלפי הפרקליטות. זאת משום שהחלטת צה"ל שלא לאפשר לעותר בעת הנוכחית להשתתף בקורס קצינים תלויה בתוצאות החקירה הפלילית המתקיימת בעניינו.

5.כפי שנקבע לא אחת, בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה מוטלת על העותר החובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת בבקשה שזו תמלא את תפקידה על-פי דין בטרם ינקוט בהליך משפטי. זאת על מנת לאפשר לרשות המנהלית הזדמנות נאותה לבחון את טענות העותר ולהפעיל את סמכותה (ראו למשל: בג"ץ 2426/23 שמעוני נ' עיריית פתח תקווה, פסקה 5 (30.4.2023); בג"ץ 6936/22 סלום נ' היחידה הארצית לחקירת סוהרים, פסקה 8 (1.1.2023); בג"ץ 6849/22 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), פסקה 3 (23.10.2022)). בענייננו, העותר ציין בעתירתו כי פנה למשיבה "בניסיון לזרז את הליך קבלת ההחלטה", אולם כלל לא הובהר כיצד בוצעה הפניה, מתי בוצעה, מה נטען בה ומה היה המענה לה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי יש בפנייתו הכללית של העותר להחשת ההליכים משום עמידה בחובת מיצוי ההליכים המוטלת עליו. משכך ולו בשל כך, דין העתירה להידחות על הסף.

6.מעבר לכך ובבחינת למעלה מהצורך, גם לגופו של עניין באשר לטענות העותר כלפי החלטת צה"ל, לעת הזאת, וכל אימת שמתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל ביצוע עבירת מין חמורה (שהעותר אף לא ציין בעתירתו את פרטיה) עומדת לפניו אבן נגף משמעותית בדרכו לקורס קצינים בדמות שיקול הדעת הרחב והייחודי המסור לרשויות צה"ל בעניינים מסוג זה.

7.נקודת המוצא היא כי בית משפט זה לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו. זאת בפרט במקרים שבהם מדובר בביקורת שיפוטית על החלטות מקצועיות של רשויות הצבא, לרבות בכל הנוגע לשיבוץ והכשרה של חיילים ומפקדים. בהחלטות מעין אלו מוקנה לרשויות הצבא שיקול דעת רחב, ובהתאם לכך היקף ההתערבות השיפוטית בהן מצומצם (בג"ץ 8500/19 כ"ץ נ' צבא ההגנה לישראל, פסקה 4 (11.2.2020); בג"ץ 6523/20 פלוני נ' צה"ל – יועמ"ש אכ"א, פסקה 7 (8.11.2020); בג"ץ 3630/20 טופר נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 12 (9.7.2020); בג"ץ 598/16 טל נ' גיא צור – מפקד זרוע היבשה-צה"ל, פסקה 10 (24.2.2016)). מקרה זה אינו מגלה עילה להתערבות שיפוטית.

8.על קצה קוצו של המזלג ייאמר כי קורס הקצינים נועד להכשיר את ההנהגה העתידית של צה"ל ומפקדיו. נוכח טיבו של הקורס ומשמעותו, הרי שבמסגרת קבלת החלטה בדבר השתתפותו של חייל בקורס רשאיות רשויות הצבא לשקול מגוון רחב של שיקולים הנוגעים למידת התאמתו לשמש בתפקיד פיקודי-מנהיגותי מהמדרגה הראשונה, ובכללם גם שיקולים ערכיים. בענייננו, נגד העותר מתנהלת כאמור חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות מין חמורות. משעה שלחקירה זו עשויה להיות השלכה על הערכת התאמתו של העותר לתפקיד קצין, על פניו לא נפל כל פגם בהחלטה שלא לאפשר את יציאתו לקורס עובר לקבלת החלטה של גורמי החקירה בעניינו. זאת בפרט שעה שהובהר לעותר כי עם קבלת החלטה כאמור ניתן יהיה לשוב ולבחון את יציאתו לקורס.

העתירה נדחית.