בג"ץ 3280/94 נועם פדרמן נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

1.

לפני בקשה לעיון בתיק שבכותרת.

2.

ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: העותר 2 הגיש תביעה נגד מבקשת העיון וחברה נוספת המתבררת בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, במסגרתה עתר, בין השאר, שהמבקשת תאפשר לו לפתוח חשבון בפלטפורמת הרשת החברתית שלה. במסגרת הליכים מקדמיים שהתבררו בבית המשפט השלום הורה בית המשפט לעותר 2 להעביר למבקשת את כל כתבי הטענות, החלטות בית המשפט, הפרוטוקולים והראיות בהליך שבכותרת (החלטת כבוד השופט ר' אילן בת"א 41389-07-18 מיום 15.10.2020). אולם, לטענת העותר 2, המסמכים המצויים בתיק שבכותרת אינם בשליטתו. בשל כך פנתה המבקשת בבקשה לעיון בתיק שבכותרת.

3.

העותר 1 מתנגד לבקשה בטענה כי ההליך המתנהל בבית משפט השלום אינו נוגע לו, וכי ההליך שבכותרת עניינו במעצר מינהלי והוא מבוסס על חומרים חסויים. העותר 2 מתנגד לבקשה בטענה כי העיון בתיק אינו רלוונטי לתביעה המתבררת בבית משפט השלום. המשיבים אינם מתנגדים לבקשה, אולם לעמדתם, בהתחשב בכך שהדיון בהליך כלל דיון במסמכים חסויים, יש להגביל את העיון לכתבי הטענות בלבד, כך שלא יתאפשר עיון בתרשומות פנימיות המצויות בתיק.

4.

נקודת המוצא לעיון בתיקי בית המשפט היא כי כל אדם רשאי לעיין בתיק בתי המשפט אף אם הוא אינו בעל דין (תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון )). משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו למשל: בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)). ודוק, זכות עיון בתיק בית משפט מוקנית אף למי שהוא אינו בעל דין בהליך או "צד מעונין" (ראו: רע"א 3564/12 ד"ר נמרוד בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) , פיסקאות 17-15 (1.8.2012)), אלא אם כן הצדדים להליך מצביעים כאמור על אינטרס לגיטימי וכבר משקל שיימנע את העיון. במקרה בו הצביע צד על פגיעה אפשרית כתוצאה מהעיון, יאזן בית המשפט את זכות העיון מול אינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין, של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו. איזון זה קבוע בתקנה 4(ד) לתקנות העיון לפיה "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה" (וראו גם את האמור בתקנה 4(ו) לתקנות העיון). החלטת בית המשפט בבקשת עיון אינה חייבת להיות "בינארית", והעיון יכול שיינתן בתנאים. בנוסף בית המשפט רשאי להורות על נקיטת אמצעים שיפחיתו את הפגיעה באינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים (ראו: רע"א 1026/14 רובין נ' מדינת ישראל , פיסקה 8 (16.3.2014); ראו גם: ע"פ 229/53 ווהבה נ' מדינת ישראל , פיסקאות 4-2 (29.4.2008)).

5.

בענייננו, לאחר שעיינתי בחומרים המצויים בתיק ובטענות הצדדים, אני סבורה כי העותרים לא הצביעו על פגיעה קונקרטית העלולה להיגרם להם כתוצאה מהעיון, וכבר משום כך אני סבורה שיש להיעתר לבקשת העיון. כמו כן, כפי שפורט לעיל, בית משפט השלום הורה על מתן צו לגילוי המסמכים המצויים בתיק בית משפט זה, וכמובן שיש בכך כדי להעיד שהעיון הוא אינטרס לגיטימי של המבקשת. יחד עם זאת, בהתחשב בעמדת העותר 1 וכן בעמדת המשיבים, אף אני סבורה כי אין מקום לעיון בתרשומות הפנימיות המצויות בתיק, ולכן המבקשת תהיה רשאית לעיין במסמכים המצויים בתיק להוציא תרשומות פנימיות.

6.

משהגעתי למסקנה זו התייתר הצורך בהגשת תגובה לתשובת העותר 2, והבקשה מיום 2.5.2021 נדחית בזאת.

7.

העיון, בהתאם להנחיותיי הנ"ל, ייעשה במזכירות בית המשפט בתיאום מראש. מזכירות בית המשפט תפנה ללשכתי טרם העיון, על-מנת לקבל הנחיות באשר לתרשומות הפנימיות בהן לא ניתן לעיין.