החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3282/04 עיריית מעלות תרשיחא נ. שר הפנים-מר אברהם פורז

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פסיקת הוצאות בעתירה שהתייתרהבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית שהתייתרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל את בקשת העותרת לפסיקת הוצאות בעתירה שהתייתרה לאחר שהרשות פעלה להוצאת צו צירוף לאיגוד ערים. נקבע כי הטיפול התארך שלא לצורך והמשיבים לא עמדו בנטל להוכיח כי הגשת העתירה לא הביאה לקבלת הסעד. המשיבים חויבו בהוצאות ושכר טרחה בסך 20,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

העתירה עניינה בצירוף עירייה לאיגוד ערים לצורך שירותי כבאות באמצעות סמכות המשיב מס' 1. כשנה וחצי לאחר הגשת העתירה פעל המשיב להוצאת הצו, שהוצא בשנת 2005, ובכך התייתרה העתירה. העותרת טענה להשתהות של שמונה שנים, והמשיבים טענו לאילוצים מנהליים ולהתארכות ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת בשל התמשכות הטיפול בעניינה והשתהות בתיקון צו איגוד הערים לאחר הגשת העתירה?
  2. 2.מהו שיעור ההוצאות הראוי בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    כאשר הטיפול בעניין התארך מעל ומעבר לראוי ולא נעשה כל שלאל ידי הרשות כדי ליתן את הסעד בתוך פרק זמן סביר, מוצדק לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת.

    ״בנסיבות אלו נראה כי המשיבים לא עשו כל שלאל ידם על מנת ליתן את הסעד בתוך פרק זמן סביר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הנטל להראות כי הגשת העתירה לא הביאה לקבלת הסעד עובר למשיבים, והם לא עמדו בו.

    ״הנטל להראות כי לא הגשתה היא שהביאה לקבלת הסעד עבר למשיבים, נטל בו לא עמדו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • צו איגוד ערים
  • שירותי כבאות
  • פרק זמן סביר
  • שכר טרחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

3282/04 - ה'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרת:

עיריית מעלות תרשיחא

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים-מר אברהם פורז

2. נציב כבאות והצלה ומפקח כבאות ראשי, משרד הפנים

3. איגוד ערים אזור גליל מערבי (שירותי כבאות)

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.לפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בעתירתה של העותרת, עריית מעלות תרשיחא, כי יוצא צו לצירופה לאיגוד ערים אזור גליל מערבי לצורך שירותי כבאות, וזאת באמצעות סמכותו של המשיב מס' 1, הנתונה לו בדין. כשנה וחצי לאחר הגשת העתירה הודע כי המשיב מס' 1 פעל להוצאת הצו, וביום 19.9.05 אכן הוצא הצו האמור. בנסיבות אלו התייתרה העתירה. העותרים עמדו על תשלום הוצאותיהם. לטענתם, המשיב מס' 1 נמנע, במשך שמונה שנים, מלהפעיל את סמכותו ולתקן את צו איגוד הערים, ואף לאחר הגשת העתירה השתהה כשנה וחצי עד לתיקון כנדרש, אשר בוצע רק בעקבות העתירה. לפיכך נטען כי העותרים זכאים להוצאותיהם. המשיבים מס' 1-2 התנגדו לבקשה. לטענתם, העיכוב במתן המבוקש נבע מהתארכות ההליכים המנהליים הנוגעים בדבר; מהמנגנון המסובך הקבוע בחוק, כמו גם מקושי נקודתי שנוצר באין אפשרות במשך זמן רב לקבל את עמדתה של אחת הרשויות. עוד נטען כי הטיפול בעניין החל וקודם עוד טרם הגשת העתירה. לבסוף נטען כי לעותרת לא נגרם כל נזק מהתארכות ההליכים מאחר והיא הייתה מיוצגת למעשה – וכפי טענתה של העותרת עצמה - על ידי נציג מטעמה.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. בחינת העתירה מלמדת כי הטיפול בעניינה של העותרת התארך מעל ומעבר לראוי, וזאת גם בשים לב לאילוצים שונים הנובעים מן המנגנון שנקבע בחוק וההליכים שבאו עקב אי היכולת להשלים את הליך ההיוועצות כנדרש. אמנם המשיבים טוענים כי הטיפול בעניין החל עוד לפני הגשת העתירה, אולם הם אינם מכחישים את טענת העותרים בדבר התמשכות המצב זמן רב לפני הגשת העתירה. בנסיבות אלו נראה כי המשיבים לא עשו כל שלאל ידם על מנת ליתן את הסעד בתוך פרק זמן סביר, ובחלוף פרק זמן של שמונה שנים, נראה כי הגשת העתירה היתה מוצדקת וכי הנטל להראות כי לא הגשתה היא שהביאה לקבלת הסעד עבר למשיבים, נטל בו לא עמדו. מכאן, שיש בנסיבות המקרה מקום לחיוב המשיבים בהוצאות העותרת.

3.אשר לשיעור ההוצאות, הרי שהעתירה עצמה נסתיימה ללא דיון ובלא צורך בהגשת כתבי בי-דין רבים. כמו כן, הגם שקדמו לעתירה תכתובות רבות, הרי שהעתירה עצמה אינה מורכבת במיוחד ומבוססת היא על טענה עיקרית אחת ויחידה לעניין מעמדה של העותרת. במצב דברים זה, ובשים לב לכלל נסיבות העניין, יחובו משיבים 1 ו-2 בהוצאות העותרת, ובכלל זה שכר הטרחה, בסך של 20,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, י' בשבט התשס"ו (8.2.06).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר הטיפול בעניין התארך מעל ומעבר לראוי ולא נעשה כל שלאל ידי הרשות כדי ליתן את הסעד בתוך פרק זמן סביר, מוצדק לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת.
  2. 2הנטל להראות כי הגשת העתירה לא הביאה לקבלת הסעד עובר למשיבים, והם לא עמדו בו.