בג"ץ 3397/18 פלוני נ. וועדת מאוימים - משרד הביטחון

השופט ע' פוגלמן :

בבסיס העתירה שלפנינו טענת העותר – תושב אזור יהודה והשומרון השוהה בישראל שנים רבות שלא כדין – כי מכיוון ששיתף פעולה עם המשטרה וגורמי הביטחון, נשקפת סכנה לחייו באיזור. לטענתו, הוא מאוים על ידי תושבי נפת חברון ואף הוכה על ידי תושבי ג'נין בתחנת תדלוק בחולון.

בקשה שהגיש העותר, על רקע טענות אלה נדחתה על ידי יושב ראש הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים ).

בהחלטת יושב ראש הוועדה מיום 6.3.18 נקבע לאמור:

"הנדון פנה לקצין המאוימים ביום 05/11/17 ושטח את סיפורו בדבר המאוימות, בגללה הוא שוהה בישראל כבר כ-15 שנים, בחלק מהתקופה על פי היתרים.

בטענותיו קשה למצוא טעם קונקרטי למאוימות וזו גם עמדת גורמי הביטחון בחוות דעתם.

אין הוא נמנע מלבקר במקום מגוריו. רקעו הפלילי אינו נקי לרבות ריצוי מאסרים.

בנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

בתום תוקף הסעד הזמני שניתן במת"ק (עד 10/03/18) עליו לשוב למקום מגוריו. בכפוף לכך הבקשה נדחית".

כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו.

בדיון לפנינו, חזר העותר על טענותיו למאוימות. המשיבה מצידה ציינה כי העותר אינו נמנע מלבקר באזור באופן שמקהה את טענת המאוימות. היא הוסיפה כי אין ברשות גורמי הביטחון ומשטרת ישראל מידע בדבר חשדות נגד העותר בשיתוף פעולה עם ישראל, או מידע המבסס קביעה שהעותר מאוים. עוד ציינה המשיבה כי עברו הפלילי של העותר אינו נקי והוא אף נשא בעונש מאסר.

בהסכמה, עיינו במעמד צד אחד בחומר חסוי וקיבלנו הבהרות מנציגי המשיבה.

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטת יושב ראש הוועדה. ועדת המאוימים היא הגורם המקצועי המוסמך לשקול את מכלול הנתונים הנוגעים לטענת מאוימות בגין חשד לשיתוף פעולה עם ישראל שמעלה תושב אזור. בחנו את התשתית המלאה שהונחה לפני הוועדה, לרבות החומר החסוי, ולא מצאנו כי לפי אמות המידה המקובלות קמה עילה להתערבותנו בהחלטה ובקביעה שלפיה – על פי הנתונים שהוצגו לוועדה – אין יסוד להעניק לעותר היתר שהייה בישראל על רקע מאוימות.

העתירה נדחית אפוא. הצו הארעי מיום 14.5.2018 האוסר על הרחקת העותר מישראל, יפקע ביום 14.3.2019.

אין צו להוצאות.