בג"ץ 3406/17 פלוני נ. האגף לסיוע משפטי

מבוססת וסבירה אשר התקבלה על-ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים לבחון בקשות מסוג זה. בהקשר זה, נטען כי הגם שהעותר אינו צד להחלטה להעניק למשיבה 4 סיוע משפטי, טענותיו נבדקו פעם אחר פעם ולא נמצא כי יש במסמכים שאותם הציג כדי לגרוע מזכאותה של המשיבה 4 לסיוע משפטי. בפרט, נטען, כי המסמכים שעליהם מבסס העותר את טענותיו הם מסמכים ישנים מהשנים 2010-2008, בעוד שהמשיבה 4 פנתה לאגף הסיוע המשפטי לראשונה בשנת 2014. כך למשל, הוסבר כי אחד המסמכים מציג שמאות של דירה שהייתה בבעלותה של המשיבה 4, אך המשיבה 4 הצהירה כי דירה זו נמכרה זה מכבר, והעותר לא הגיש מסמכים המוכיחים את זהות הבעלים הנוכחיים של הדירה. באשר לטענת העותר לפיה בקשה לפטור מאגרה שהגישה המשיבה 4 נדחתה בעבר, ואף צוין בהחלטה שניתנה בה כי לא הוגשו אסמכתאות שמהן ניתן לקבוע קיומו של קושי כלכלי, טענו המשיבים 2-1 כי מאז התקבלו החלטות אחרות הפוטרות את המשיבה 4 מתשלום אגרה, עליהן לא ערער העותר. המשיבים 2-1 הוסיפו כי יש לדחות גם את טענות העותר בדבר הפטור מאגרה שקיבלה המשיבה 4 נוכח קיומו של סעד חלופי. כאמור, העותר היה יכול לערער על ההחלטה לפטור את המשיבה 4 מאגרה בצד שהוא הליך לו, אך בחר שלא לעשות כן. לבסוף, המשיבים 2-1 הדגישו כי יש לנהוג זהירות בעתירה זו ובדומות לה על מנת למנוע תופעה של הגשת עתירות סרק לבית משפט זה נגד החלטות על מתן סיוע משפטי לזכאים.

5.בתגובות שהוגשו מטעם המשיבה 3 והמשיבה 4 נטען גם כן כי אין יסוד לטענותיו של העותר, כי עתירתו נגועה בחוסר תום לב וכי יש לדחותה על הסף.

6.העותר ביקש להגיב לתגובות המשיבים, ונעניתי לבקשתו.

7.העותר הגיש תגובה לתגובת המשיבים 2-1 ובה טען כי אין להחיל על המשיבה 4 את חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בהתחשב בכך שהיא פעלה לקבלת סיוע משפטי במרמה. בהמשך לכך, העותר שב וחזר על טענותיו בדבר מצבה הכלכלי הטוב של המשיבה 4 ובדבר חוסר הצדק בהחלטה להעניק לה סיוע משפטי.

8.להשלמת התמונה יצוין כי העותר הגיש בקשות רבות נוספות שבהן טען כי המשיבות 4-3 לא המציאו לו את תגובותיהן לעתירה, וביקש שאורה להן לעשות כן. מבירור שנערך במזכירות עלה כי המשיבות 4-3 ציינו כי הן ניסו להעביר לעותר את תגובותיהן בדרכים שונות (כדוגמת על-ידי שליח ובדואר רשום), אך ניסיונות אלו לא צלחו. בסופו של דבר, הוריתי לעותר למסור למזכירות בית המשפט כתובת דואר אלקטרוני שאליה יוכלו המשיבות 4-3 לשלוח את תגובותיהן עד ליום 1.8.2017, אך הוא לא עשה כן. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 31.7.2017, בעיקרו של דבר לא נדרשת תגובה נוספת מטעם העותר לתגובותיהן של המשיבות 4-3, ואפשרות התגובה ניתנה לו לפנים משורת הדין. כמו כן, ממעשיו של העותר עולה כי הוא אינו מסייע, בלשון המעטה, לקבלת תגובותיהן של המשיבות 4-3. בנסיבות אלה, התרשמנו כי בשלה העת להכריע בעתירתו.

9.לאחר העיון בעתירה ובתגובות המשיבים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שלא הונחה לה תשתית של ממש.

10.במקרה הנדון, זכאותה של המשיבה 4 נבחנה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך באגף הסיוע המשפטי, והשגותיו של העותר בעניין אף הובאו לידיעתם עוד לפני הבחינה הראשונית של בקשתה. טענותיו של העותר נדחו לגופן על-ידי המשיבים (ואף על-ידי גורמים נוספים אליהם פנה העותר בנדון) כמפורט לעיל. גם בפנינו העותר לא הניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו, בהתחשב בכך שהמסמכים שצירף לתמיכה בהן אינם עדכניים ולכן אין אינדיקציה לכך שהם משקפים את מצבה הכלכלי הנוכחי של המשיבה 4. ובסופו של דבר, נותרה אך אי-שביעות הרצון הסובייקטיבית שלו מההחלטות שהתקבלו. בכך אין די.

11.אשר על כן, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המשיבים 2-1 המצדיקה התערבותו של בית משפט זה.

12.לא למותר לציין כי הסוגיה של הקצאת עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי בהליכי מעמד אישי זכתה בשנים האחרונות לבחינה מחודשת ולעדכון הקריטריונים החלים בנושא, כך שההיבטים העקרוניים של הנושא ממילא כבר זכו לדיון (ראו: בג"ץ 8176/13 פלוני נ' יחידת הסיוע המשפטי מחוז ת"א

(27.10.2015)).

13.ניתן אך לקוות כי בשלב זה יוכלו העותר והמשיבה 4 להתמקד בפתרון הסכסוכים שעודם תלויים ועומדים ביניהם, ולא בטענות שעל ספה של ההתדיינות בנושא הסיוע המשפטי.

14.דין העתירה להידחות. העותר יישא בהוצאות בסך של 2,500 שקל למשיבים 2-1 ו-2,500 שקל למשיבות 4-3.