בג"ץ 3411/06 מיכאל מאור נ. פרקליטות מחוז תל אביב

השופט א' גרוניס:

1.בעתירה זו מבקש העותר כי יוצא צו על תנאי המורה למשיבה לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה לחזור בה מהסכמתה להסדר טיעון עימו.

2.כנגד העותר הוגש בבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום בגין עבירות הקשורות לאלימות במשפחה. באת-כוחו של העותר והמשיבה הגיעו להסדר טיעון, אשר הוצג בפני בית המשפט ביום 2.11.05. על פי ההסדר תוקן כתב האישום, העותר הודה בעובדות והורשע על פיו (בעבירות אלה: תקיפת בת זוג הגורמת חבלה, איומים, תקיפת קטין חסר ישע והטרדה באמצעות מתקן בזק). ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, אולם הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יידחה מועד שמיעת הטיעונים לעונש, וזאת על מנת לעקוב אחר התקדמות הליך הגירושין בין העותר למתלוננת. הוסכם, וכך נמסר אף בדיון בפני בית המשפט, כי אם תחול התקדמות משמעותית בהליך הגירושין תתחשב בכך המשיבה והצדדים ישובו וישוחחו לעניין העונש. לאחר שנשלמו הליכי הגירושין בין העותר למתלוננת, התקיימו מגעים נוספים בין באת-כוח העותר למשיבה. בשיחה טלפונית ביום 6.3.06 מסר בא-כוח המשיבה, כך על פי הנטען בעתירה, כי המשיבה מוכנה להגיע להסדר טיעון שיקבע עונש של שנה וחצי מאסר בפועל, בכפוף להסכמת המתלוננת לסיכום זה. למחרת היום הודיע בא-כוח המשיבה לבאת-כוח העותר כי עקב התנגדות המתלוננת אין בכוונת המשיבה להגיע להסדר טיעון לעניין העונש, אולם היא תציין בטיעוניה, כנסיבה לקולה, את הסכמתו של העותר לגירושין. העותר טוען, כי הודעתה האחרונה של המשיבה הינה חזרה מהסדר טיעון. לגישתו, דבריה של המשיבה בפני בית המשפט מהווים התחייבות שלטונית כי אם יתקדמו הליכי הגירושין ינוהל עימו משא ומתן על הצבת רף עונשי מוסכם. לטענתו, הוא הסתמך על הבטחה זו ובגללה שהה במעצר במשך ארבעה חודשים ואף ויתר על זכויות ממוניות שונות במסגרת הליך הגירושין ונתן למתלוננת גט.

3.כבר מקריאת העתירה לבדה ניתן להיווכח כי היא אינה מגלה כל עילה. על פי פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום מיום 2.11.05, אמרה באת-כוח המשיבה כי "באם תחול התקדמות משמעותית (בהליכי הגירושין - א' ג'), הפרקליטות תתחשב בנתון זה, והצדדים ישובו וישוחחו. אם כי אני חוזרת ומדגישה שאין שום התחייבות לעונש". בדברים אלו אין לראות התחייבות של המשיבה לנהל משא ומתן עם העותר כדי להגיע להסכמה לגבי מידת העונש. בשיחת הטלפון שהתקיימה, לפי הטענה, ביום 6.3.06 הותנתה נכונות המשיבה להגיע להסדר טיעון בעניין העונש בהסכמת המתלוננת. אין יסוד, איפוא, לטענה שהושגה הסכמה בעניין הסדר טיעון לעניין העונש, ומכאן שאין כל מקום לשאלה האם החזרה ממנו נעשתה כדין. יצוין, כי במכתב של פרקליטות המחוז מיום 20.3.06 לבאת כוחו של העותר נאמר, שמוסכם על הפרקליטות כי הסכמתו של העותר למתן גט מהווה נתון משמעותי לקולה וכי הדבר ימצא ביטוי בעתירה לגבי העונש. בנסיבות העניין איננו רואים צורך להתייחס לשאלה מהו המסלול הנכון להעלאת השגות כנגד חזרת התביעה מהסדר טיעון.

4.העתירה נדחית על הסף.