בג"ץ 3428/11 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב

השופט

י' דנציגר:

לפנינו עתירה המכוונת כנגד החלטותיו של בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב במסגרתן הוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ המכוון כלפי העותרת, האריכו וסירב לבטלו.

1.

העותרת והמשיב 2 פרודים ומנהלים הליך גירושין בבית הדין האזורי בתל-אביב. במסגרת הליך הגירושין הוציא בית הדין הרבני האיזורי צו עיכוב יציאה מהארץ המכוון כלפי העותרת וכן האריך את תוקפו ובהמשך סירב לבטלו לבקשת העותרת הגם שלטענתה הסכימה ליתן גט למשיב 2 ללא כל תנאי. בעתירתה טוענת העותרת כי צו עיכוב היציאה הוצא והוארך בהיעדר סמכות ובאופן בלתי מידתי תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי ולכן יש להורות על ביטולו. עוד יצויין כי העותרת לוקה במחלה פרוגרסיבית ולפיכך לטענתה תוחלת חייה קצרה. בהקשר זה טוענת העותרת כי לאור מחלתה נותר לה פרק זמן קצר למדי בו תוכל להתנייד ולהתהלך בכוחות עצמה ומשכך ברצונה לצאת את גבולות הארץ ולממש את חירויותיה כל עוד כוחותיה עומדים לה.

2.

לאחר שעיינו בעתירה על כל נספחיה הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהתקיים סעד חלופי. במה דברים אמורים? בהתאם לתקנה קלב(2) לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג: "...על החלטת-ביניים אין ערעור, אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית-הדין הגדול". דהיינו, על החלטת בית הדין האיזורי בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ, שהינה החלטת ביניים, רשאית הייתה העותרת להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הגדול. אכן, לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ישנה סמכות מקבילה לזו של בית-הדין הרבני הגדול לערעורים בכל הנוגע לביקורת שיפוטית על פעילותו של בית הדין הרבני האיזורי, אולם ככלל יש להעדיף את מיצוי ההליכים בתוך מערכת בתי הדין הרבניים באמצעות הליך ערעורי מתאים בפני בית הדין הרבני הגדול עובר להגשת עתירה לבית משפט זה, זאת בהתבסס על מבחן הסף הנוהג בבית משפט זה הנוגע לקיומו של סעד חלופי [ראו למשל פסק דינה של השופטת ד' ביניש (כתוארה אז) בבג"ץ 4976/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הרבני האזורי, נתניה , פ"ד נו(5) 345, 352-351 (2002)].

אכן, יתכנו מקרים חריגים שבהם בית משפט זה יתערב בהחלטותיו של בית הדין הרבני האיזורי אף בהיעדר נקיטת הליך ערעורי בפני בית הדין הרבני הגדול, אך זאת רק במקרים "שבהם הסעד החלופי אינו יעיל, והנסיבות מחייבות התערבות מיידית של בית משפט זה כדי למנוע עוול, או כאשר משיקולי צדק כלליים מתחייבת התערבותו של בית משפט זה" ( שם , בעמ' 352).

חרף נסיבותיה האישיות והרפואיות המורכבות של העותרת, ומבלי להקל בהן ראש, איננו סבורים כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים חריגה מעקרון הסעד החלופי. יתכן כי הליך ערעורי לפני בית הדין הרבני הגדול יביא לפתרון בעייתה של העותרת בתוך פרק זמן קצר יחסית ובכך יתייתר הצורך בפנייתה לבית משפט זה.

3.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.