רע"א 3435/00 וליד חלאחלה נ. נגריית העתיד מרג' יעקב ומשה

בפני בקשה לעיון מחדש בגובה סכום הערבון שהושת על המבקש. ולחלופין - להפחתתו.

1.המבקש, נגר ותיק, נפגע באצבעו בעת שהפעיל מכשיר להקצעת קנטים ("רוטר"). הוא תבע את המשיבות - מעבידתו והמבטחת שלה. בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט אברהם אברהם) דחה את תביעתו. בפסק דינו קבע בית המשפט, כי המבקש לא אחז כראוי ברוטר, והחזיקו ביד אחת בלבד במקום בשתיים. זאת שעה שבקלות רבה יכול היה לפנות את שתי ידיו לשם האחיזה ברוטר. בית המשפט דחה את טענת המומחה מטעם המבקש, לפיה ניתן היה להרכיב על הרוטר עזרים שהיו מונעים את התאונה וראוי היה להשתמש במכשירים אחרים למלאכת ההקצעה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי שינוי מסויים שביצעה המעבידה ברוטר לא הגדיל את הסכנה הנשקפת מן השימוש ברוטר. בית המשפט דחה גם את הטענה, כי המעבידה הפרה חובה חקוקה, שכן המבקש לא הציג כל הוראת חיקוק עליה עברה המעבידה. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא י' אברמוביץ, כב' סגן הנשיא מ' בן-דוד וכב' השופט נ' ממן) דחה את ערעורו של המבקש מכח תקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. המבקש מבקש לערער על פסק דינו.

2.עם הגשת בקשת רשות הערעור חוייב המבקש בהפקדת ערבון בסך 20,000 ש"ח. לטענתו, סיכויי הערעור גבוהים, משום שקביעות הערכאות התחתונות מנוגדות להלכה.עוד הוא טוען, כי סכום הערבון שנקבע גבוה ביחס לסכומים שנהוג היה לקבוע בעבר. בהתייחסות למצבו הכלכלי טוען המבקש, כי פוטר מעבודתו בחודש יוני 1999, כי היה מובטל עד חודש ינואר 2000 ומאז הוא עובד ומשתכר כ- 2,800 ש"ח לחודש. אשתו משתכרת אף היא כ- 2,700 ש"ח לחודש ומסכום הכנסותיהם זה הם נאלצים להחזיר חובות רבים שצברו ולפרנס את עצמם ואת שלושת ילדיהם.

3.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים: טענות המבקש נשמעו ונדחו בשתי ערכאות. בית המשפט המחוזי אף דחה אותן על הסף. טענות המבקש הן עובדתיות ביסודן, כך שהסיכוי כי ערכאת ערעור ראשונה (לא כל שכן ערכאת ערעור שניה) תתערב בהן הם נמוכים. מה גם שהמבקש לא הצביע על כל יסוד בערעורו המעורר סוגייה החורגת מגדר הסכסוך בין הצדדים. עוד טוענות המשיבות, כי המבקש לא שילם עד כה את סכומי ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאות התחתונות - וגם מטעם זה יש להבטיח את הוצאותיהן.

4.דין הבקשה להידחות. ראשית - סכום הערבון שנקבע הוא סכום הערבון הסביר והמקובל בבקשות רשות ערעור דוגמת הבקשה הנוכחית. ה"תקדימים" שמציין המבקש הם משנים עברו ואין בהם כדי ללמד על נוהגו של בית המשפט בימים אלה. מה גם שהמבקש מעורר שורת שאלות המצריכה, מן הסתם, היערכות משפטית ראויה והוצאת סכומי כסף ניכרים על ידי המשיבות. שנית - אפילו אקבל את טיעוני המבקש בדבר מצבו הכלכלי כפשוטם (והמשיבות לא ערערו על טענותיו של המבקש בעניין זה) עדיין נדרש המבקש להראות גם כי סיכויי בקשת רשות הערעור שהגיש הם ממשיים (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383). לאחר בחינת טיעוני המבקש לא התרשמתי שכך הם פני הדברים. המדובר בבקשת רשות ערעור שני, שסיכוייה, על פני הדברים, קלושים (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (2) 123). בפרט כאשר בית משפט השלום בחן את טענותיו (העובדתיות) של המבקש ודחה אותן אחת לאחת. גם העובדה שהמבקש לא שילם עד כה את ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאות הנמוכות (למעט מקצת הסכום שהופקד על ידו כערבון בבית המשפטט המחוזי) מחזקת את הצורך להבטיח את הוצאות המשיבות בערכאה זו (וראו: רע"א 8192/98 רם נ' אררט , לא פורסם).

המבקש יפקיד איפוא את הערבון שהושת עליו תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.