פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3460/04 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. ג'אלייה
סיף
2. ראיד סלימאן סיף
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה לצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד יוסף עמאש
בשם המשיב:
עו"ד מנחה דנה
פסק-דין
השופטת מ' נאור :
1.העותרת, אזרחית ישראל, הגישה ביום 18.7.1996 בקשה לאיחוד משפחות בענין בעלה, העותר, שהינו תושב האזור. הבקשה נדחתה מטעמים בטחוניים ביום 8.6.1997. ביום 25.3.2004, בחלוף כשבע שנים , הגישו העותרים את העתירה שבפנינו, נגד החלטה זו, בצירוף עתירה לצו ביניים למניעת הרחקת העותר מישראל.
2.בעתירה צוין כי לאחר דחיית הבקשה בשנת 1997, העותרים ביקשו אישור שהייה עבור העותר, אלא שהבקשה לאישור נדחתה לאור "מדיניות שלא לתת יותר אישורי שהייה לתושבי שטחים" שנישאו לאזרחים ישראליים; הכוונה, ככל הנראה, למדיניות על פי החלטת ממשלה מספר 1813 מיום 12.5.2002 . בהעדר כל פירוט לגבי פעולות העותרים בנושא למשך תקופה של כחמש שנים, אפשרתי לעותרים, בהחלטה מיום 13.4.2004 ולפנים משורת הדין, להבהיר ענין זה, תוך צירוף העתקי אישורי כניסה זמניים, במידה וניתנו. בתצהיר השלמה, הצהירו העותרים כי פנו "פעמים רבות" (ללא ציון מועדים) כדי להגיש
בקשות חדשות לאיחוד משפחות, אך סורבו בעל פה וללא נימוק; כן ציינו, לראשונה בתצהיר זה, כי הגישו, בשנת 2000, עתירה קודמת בענין אותה בקשה לאיחוד משפחות, אשר נמחקה לבקשתם (בג"צ 6437/00). העותרים הצהירו כי העותר קיבל אישורי שהייה בחלק מהתקופה האמורה, אלא שאין לו העתקים מהם. ביום 29.4.2004, הוריתי על תגובה לבקשה לצו ביניים.
3.מתגובת המשיב ומנספחיה עולה, בניגוד להצהרות העותרים, כי פניותיהם הנוספות נדחו, בשנת 1999 ושנת 2001 בכתב, תוך נימוק – נימוק של טעמים בטחוניים. עוד עולה כי העותר מרצה מאסר בפועל בישראל, עובדה שלא צוינה על ידי העותרים.
4.דין העתירה להידחות על הסף. מעבר לכך שהעותרים נמנעו מלציין עובדות מהותיות בעתירה ובתצהיריהם, הם אף לא פעלו במשך למעלה משלוש שנים נגד ההחלטה נשוא העתירה. עובדה זו מצביעה על כך שזנחו את בקשתם המקורית. עתירה זו הינה למעשה בקשה חדשה לאיחוד משפחות; אלא שבמצב הנוכחי אין המשיב בודק בקשות חדשות עקב הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג - 2003 (ראה בג"צ 2186/04 חציב נ' שר הפנים
(טרם פורסם)). בקשה חדשה לאיחוד משפחות יכול שתוגש למשיב, אם תימצא לעותרים עילה לכך, לאחר שיינתן פסק דין בעתירות התלויות ועומדות בפני בית משפט זה נגד חוקתיות החוק ונגד החלטת הממשלה הנזכרת (בג"צ 4608/02, 4022/02, 7102/03), ובכפוף לתוצאות פסק הדין. למשיב שמורות, כמובן, טענותיו בענין הנימוק הביטחוני לסירוב.
5.העתירה נדחית.
ניתן היום,ח' תמוז, תשס"ד
(27.6.2004).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת