בג"ץ 3473/10 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

העתירה שלפנינו הייתה מלכתחילה חסרת בסיס כיוון שהתייחסה לבקשת סעד של מתן הוראה ליועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים נגד העותרים. בא-כוח העותרים לא חזר בו אלא ביום הדיון מהבקשה לעיכוב כאמור, כאשר שניים מבין שלושת העותרים כבר הורשעו ולא ניתן היה כלל על פי החוק לעכב את ההליכים הפליליים נגדם.

יתרה מזו העתירה לוותה בטענות לגוף ההליכים אף כי אין לעתור לבית משפט זה תוך עקיפת ההליך הפלילי המתנהל בערכאה הדיונית.

לא מצאנו גם ממש בטענתו הבסיסית של בא-כוח העותרים שלפיה לא היה מקום לדון את מרשיו בפלילים, כיוון שלטענתו יש בהליכים משום הפלייה בין מתפרעים יהודים לבין מתפרעים ערבים, כאשר על פי טענתו העבריינים בשני המקרים הם מפגינים על רקע אידיאולוגי ונסיבותיהם – כך הטענה – זהות.

לטענה גורפת כפי שנשמעה מפי בא-כוח העותרים אין תשתית עובדתית ראויה ולא היה מקום להעלותה לא בהליך הפלילי עצמו ולא בפנינו.

בתום הדיון בפנינו ביקש בא-כוח המשיב כי נשית על העותרים הוצאות משפט ולו בשל ריבוי ההליכים שנלוו לעתירת סרק זו, תוך ניצול לרעה של זמנו השיפוטי של בית המשפט והטלת עבודת סרק על בא-כוח המשיב. כך בין היתר, הגיש בא-כוח העותרים בקשות לקבלת פרטים וגילוי מסמכים שלא על פי סדרי הדין בבית משפט זה, ואף בקשה להזמנת עדים, ובקשות סרק אלה חייבו תגובות מטעם המשיב.

אשר על כן העתירה נדחית, והעותרים ישאו בשכר הטרחה של המשיב בשיעור של 5,000 ₪.