פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט גבוה לצדק
בג"ץ
348/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. דוד סעדיה
2. יחיאל חדד
3. סעדיה חדד
4. שמשון חדד
5. אהרון סעדיה
6. דוד גדעון
7. ניסים חדד
8. טוביה שער
9. דוד מנצור
10. שושנה מנצור
11. רחמים מנצור
12. איתמר יוסף יורש מלכה יוסף (ז"ל)
13. זכריה דהרי
14. יאיר אזולאי
15. חנה חדד
16. שושנה חדד
17. שלמה שער
18. יחיאל דמרי
19. יורשי המנוח חדד יוחאי ז"ל
20. דוד רדיע
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם האגודות השיתופיות
2. שער אפרים, מושב עובדים להתיישבות שיתופית
בע"מ
3. עו"ד איתן ארז - מפרק מפעיל
4. מינהל מקרקעי ישראל
בקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אורן בן
בשם המשיב 1:
עו"ד ערין ספדי
בשם המשיבים 2-3:
עו"ד איתן ארז; עו"ד רז
מנגל
החלטה
לפני בקשה מטעם העותרים למתן צו ביניים לפיו יעכב בית המשפט את ביצוע החלטת המשיב 1 מיום 27.11.2012 לרבות עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטים נגד מי מהעותרים, וזאת עד למתן פסק דין בעתירה דנן.
עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים, כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע המשיב 1 נתן החלטה בעניין העותרים רק ביום 27.11.2012 כאשר למעלה משנה חלפה מאז הסתיים הדיון בערעוריהם בפניו ביום 22.11.2012; מדוע לא תבוטל החלטת המשיב 1 וכפועל יוצא יבוטלו צווי התשלום שהוציא המשיב 3 כנגד העותרים נשוא ההחלטה ומדוע המשיב 1 קבע כי חלה חובת תשלום דמי הפיתוח על העותרים וביטל את הפטור מתשלום דמי הפיתוח בהחלטת האסיפה הכללית של המשיב 2 בפרוטוקול מיום 29.8.1996.
מנגד, טוענים המשיבים, דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות. לטענתם, החלטת הרשם מושא העתירה הינה החלטה נכונה וסבירה, שלא נפל בה פגם מהותי, המצדיק התערבות בהחלטתו בנושאים כגון דא. לטענתם, העתירה ממחזרת טענות שכבר נטענו בפני הרשם, שאין מקום להעלותן פעם נוספת בפני בית המשפט. לטענתם, אין להלום ניסיונם של העותרים לקיים הליך ערעורי נוסף על צווי התשלום לפני בית המשפט שכן ניסיון כאמור אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה, לפיה תחום התערבות בית המשפט בהחלטות רשם האגודות בעניינים שאינם נתונים לערעור מוגבל למצבים של טעות מהותית בהחלטה או כאשר שיקולי הצדק מחייבים זאת – ולא כך הוא בענייננו.
המשיב 1, רשם האגודות השיתופיות סבור, כי יש לדחות את הבקשה למתן צו ביניים. עם זאת מציע הוא, כי עד להכרעה בעתירה, מימוש הנכסים שיעוקלו במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, יעוכב. המשיב 1 מציין, כי אין בהצעה כאמור משום מניעת וחסימת דרכו של המפרק לפתוח בהליכי הוצאה לפועל במסגרתן תוגשנה בקשות להטיל צווי עיקול או צווים אחרים על נכסי העותרים באופן שיבטיח את תשלום החוב לאחר ההכרעה בעתירה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים. זאת, מבלי לקבוע דבר בנוגע לסיכויי העתירה. צו הביניים המבוקש על ידי העותרים נועד לשנות את המצב הקיים בעוד ש"צו ביניים נועד אך לשמור על מצב זה עד להכרעה בעתירה גופה" (בג"ץ 6768/02 אלוני אבא נ' מינהל מקרקעי ישראל (14.9.2002)). בנסיבות העניין, אין כל עילה לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה שכן עסקינן בחיוב כספי אשר במידה והעותרים יזכו בעתירתם, אם תתקבל, אכן ניתן להשיב את המצב לקדמותו. טענת העותרים כי המשיב 2 – שער אפרים, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ – מצוי בהליך פירוק ולכן לא ניתן יהיה לגבות את התשלום באם עתירתם תתקבל איננה מתקבלת, שכן חוב שנוצר לאחר מתן צו הפירוק יש לפרעו, כהוצאות פירוק.
אשר על כן, הבקשה למתן צו ביניים נדחית.
ניתנה היום, ל' בשבט התשע"ג (10.2.2013).
ש ו פ ט