בג"ץ 3487/03 רחל נתן ו- 536 עותרים נוספים נ. משרד החינוך - הגף להערכת תאר

השופטת ד' ביניש :

בפנינו בקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית המשפט שהוגשה על ידי אחת העותרות בפרשה המכונה "פרשת לטביה " – בג"ץ 3379/03 מוסטקי נ' פרקליטות המדינה וחמש עתירות נוספות, פ"ד נח(3) 865.

נראה כי המבקשים בחרו במסלול הליכי בזיון בית המשפט ודבקו בהם, גם כשאין בין טענותיהם לבין הליכי בזיון כל זיקה ושעה שעתירות חדשות הכרוכות באותם עניינים תלויות ועומדות בפני בית משפט זה כפי שיפורט להלן. השתלשלות העובדות שבגינה הוגשה הבקשה וההליכים שמקיימים המשיבים כיום אינם מקימים עילה להליכי בזיון בית משפט.

בפרשת לטביה עתרו מאות אנשי משטרה, שירות בתי הסוהר ואנשי צבא קבע כנגד ההחלטה שלא להעניק אישורי שקילות לבוגרי נציגות אוניברסיטת לטביה שטרם קיבלו אישורי שקילות ולשלול את האישורים שניתנו בעבר לחלק מבוגרי הנציגות. ביום 18.3.04 ניתן פסק דינו של בית משפט זה בפרשה האמורה (להלן: פסק הדין ). בית המשפט קיבל את העתירות וקבע כי ההחלטה הנ"ל פסולה בשל העדר הליך של שימוע ובדיקה פרטנית ועל כן דינה להתבטל. יחד עם זאת ציין בית המשפט כי אין לשלול מהמדינה את האפשרות לקיים שימוע בדרך אשר תקיים כהלכה חובה זו. עתירתה של המדינה לקיים דיון נוסף בפסק הדין נדחתה.

משהתמהמהו הגורמים המוסמכים במשרד החינוך לפעול על פי האמור בפסק הדין, הגיש בא כוח העותרים בבג"ץ 3487/03 בקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית המשפט, אליה הצטרף גם בא כוח העותרים בבג"ץ 3379/03. בהחלטה מיום 12.10.04, אשר נימוקיה המפורטים ניתנו ביום 13.10.04, קבענו כי חלף הזמן הסביר בו היה על המדינה לבצע את פסק הדין. בעקבות זאת, הורינו כדלקמן:

"בדיקת הבקשות להכרה בשקילות התואר שקיבלו העותרים מאוניברסיטת לטביה תחל במועד שלא יאוחר מיום 1.11.04. הבדיקה תיערך על בסיס פרטני, ובכפוף למקרים פרטניים שיחייבו בירור מיוחד יסתיים תהליך בדיקת הבקשות התלויות ועומדות, לא יאוחר מיום 1.3.05".

הליכי הבדיקה הפרטניים הובילו להגשת בקשות נוספות לצו לפי פקודת בזיון בית המשפט מצידם של העותרים בפרשת לטביה. בבקשות אלה טענו העותרים כי הליכי הבדיקה שהנהיגה המדינה הינם הליכים בלתי סבירים ובלתי ראויים, העולים כדי בזיון בית המשפט. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 11.1.05, בה קבענו כי טענות העותרים כנגד הליכי הבדיקה אינן עניין להליך מתמשך במסגרת בקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית המשפט.

ביום 4.4.05 הגיש בא-כוח המבקשת בקשה נוספת, שלישית במספר, לצו לפי פקודת בזיון בית המשפט. המבקשת הלינה על כך שבחודש פברואר 2005 הודיע משרד החינוך לה ולקבוצה של כרבע מן העותרים בבג"ץ 3487/03, כי תשובה סופית בעניין בקשותיהם להכרה בשקילות תאריהם תינתן רק בתוך מספר שבועות. זאת, מאחר שמשרד החינוך נדרש לפנות לאוניברסיטת לטביה בכדי לבחון ממצאים, לפיהם תכנית הלימודים שלימדה חברת "מודום ייעוץ והכוונה בע"מ" (להלן: מודום ), מפעילת נציגות אוניברסיטת לטביה בישראל, לא תאמה את תוכנית הלימודים שלכאורה נדרשה על ידי אוניברסיטת לטביה. לטענת המבקשת, בהחלטתם זו עשו המשיבים דין לעצמם והאריכו ללא בקשת רשות וללא מועד מוגדר מראש את פרק הזמן שהוקצה לבדיקת הבקשות להכרה בשקילות. המבקשת הדגישה כי טענת אי ההתאמה בין תוכניות הלימודים היא בעיה כללית, הנוגעת לאופן הלימודים בנציגות הישראלית של אוניברסיטת לטביה. על כן, טענה זו אינה נופלת, לשיטתה, לגדר הסייג של אותם "מקרים פרטניים", המחייבים "בירור מיוחד", כלשון בית המשפט, בהם רשאים המשיבים להמשיך לטפל גם לאחר התאריך שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 12.10.04 כמועד לסיום בדיקת הבקשות. יתר על כן, המבקשת טענה כי היה באפשרותם של המשיבים לבחון את שאלת ההתאמה בין תוכניות הלימודים בשלבים מוקדמים יותר של תהליך בדיקת בקשות ההכרה בשקילות ועל כן העניין אינו מצדיק את עיכוב סיום הליכי הבדיקה. על רקע זה טענה המבקשת כי התנהלות המשיבים מהווה חריגה בוטה מהחלטת בית המשפט מיום 12.10.04, העולה כדי בזיון בית המשפט.

המשיבים, מצידם, טענו בתגובתם מיום 3.5.05 כי עניינה של המבקשת נוגע לתופעה רחבת היקף שנתגלתה במסגרת הליכי הבדיקה הפרטניים. הליכים אלה העלו כי תוכנית הלימודים שנלמדה בישראל, תחת ניהולה של מודום, לא תאמה את כל הקורסים המופיעים בגיליונות הציונים אשר הונפקו על ידי אוניברסיטת לטביה ואת תוכנית הלימודים הנדרשת על ידיה. המשיבים הדגישו כי אי ההתאמה האמורה מהווה תופעה חריגה המחייבת "בירור מיוחד", כלשון החלטת בית המשפט מיום 12.10.04, ועל כן אין לראות בפעולותיהם משום ביזוי החלטה זו. המשיבים פירטו בתגובתם את הצעדים הננקטים מול אוניברסיטת לטביה לבדיקת תופעת אי ההתאמה, וציינו כי הבירורים הדרושים ייערכו במהירות האפשרית.

בעקבות טענות המשיבים, הגישה המבקשת ביום 5.5.05 בקשה לקיים דיון בעל-פה בבקשתה לצו לפי פקודת בזיון בית המשפט. בתגובתם לבקשה זו העריכו המשיבים כי עד סוף חודש מאי תתקבל החלטה סופית באשר לעניינם של המבקשת ועמיתיה. בנסיבות אלה, לא מצאנו טעם לקיים דיון בבקשה, אלא הורינו למשיבים, בהחלטה מיום 9.5.05, להגיש הודעה משלימה בדבר ההתפתחויות בעניין.

בהודעה משלימה מיום 5.6.05 עדכנו המשיבים את בית המשפט בהתקדמות הבירורים לבחינת תופעת אי ההתאמה האמורה. בנוסף, הסבו המשיבים את תשומת לב בית המשפט לכך שלאחרונה הגישו חלק מבוגרי נציגות אוניברסיטת לטביה, וביניהם גם המבקשת, שלוש עתירות התוקפות את ההחלטות (או את העדר ההחלטות) בבקשותיהם להכרה בשקילות תאריהם ואת הליכי הבדיקה שקדמו להן. נוכח זאת סברו המשיבים כי אין עוד מקום לדון בבקשה שבפנינו במנותק מן העתירות הנ"ל. המבקשת, מצידה, שבה והגישה ביום 8.6.05 בקשה לקיים דיון בעל-פה בעניין.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אין בידינו לקבל את טענת המבקשת כי המשך הבירורים שמבצע משרד החינוך בעניין אי ההתאמה שהתגלתה בין תוכנית הלימודים שנלמדה בנציגות הישראלית לבין תוכנית הלימודים הנדרשת באוניברסיטת לטביה מהווה בזיון בית משפט. בהחלטתנו מיום 12.10.04 קבענו כי בדיקת הבקשות להכרה בשקילות תסתיים עד יום 1.3.05, אך זאת בכפוף למקרים פרטניים שיחייבו בירור מיוחד. סייג זה אין עניינו בהיקפם של אותם מקרים אשר יחייבו בדיקה נוספת, אלא בדרישה כי אותן שאלות המחייבות בחינה מיוחדת יתעוררו במסגרת בדיקה פרטנית של בקשות ההכרה בשקילות. משהתעורר במסגרת הבדיקה הפרטנית חשד לאי עמידה בתנאים להכרה בשקילות, הרי שאין בכך שהיקף תופעת אי ההתאמה בין תוכניות הלימודים הוא רחב כדי להגביל את יכולתה של המדינה להמשיך ולבצע את הבדיקות הנוספות הנחוצות לה לבירור פשר הדבר. הנה כי כן, בצעדיה להעמקת תהליך בדיקת בקשות ההכרה בשקילות, לנוכח התמונה שנחשפה בפניה במסגרת הבדיקה הפרטנית, אין לראות את המדינה כמי שמפרה את החלטת בית המשפט מיום 12.10.04, אלא כמי שפועלת למלא אחר הוראות בית המשפט בהחלטה זו. מובן כי ראוי שהטיפול בבקשות להכרה בשקילות שעודן תלויות ועומדות ייעשה במהירות האפשרית, אך מן ההודעה המשלימה מטעמם של המשיבים עולה כי הבדיקות אכן מתבצעות באינטנסיביות. מהודעת המשיבים עולה עוד כי בינתיים ניתנו אישורי שקילות לבעלי תואר ראשון בחינוך מאוניברסיטת לטביה "כאשר לא נמצאו ראיות מינהליות לכך שהתואר נרכש בדרך לא כשרה כלשהי או שנפל פגם אחר בלימודים הקשור בבוגר עצמו".

בנסיבות אלה עולה כי טענות המבקשת אינן עניין להליך של בזיון, בהמשך לעתירה המקורית, אשר מיצתה עצמה. אף המבקשת ועמיתיה ערים לכך, כפי שנלמד מן העתירות החדשות שהגישו. בנסיבות העניין, מצאנו לנכון לדחות את הבקשה מבלי לקיים בה דיון בעל-פה, כמבוקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.